|
היית קוראת לי בקול שקט:
החזר אותם לחנות, שבור אותם, פרק אותם,
הם מקולקלים.
|
לחיי האדימו ומגרוני פרץ קול
(דמיינו אותו כצחוק)
עיניי החלו דומעות.
|
יש לי דחף מוזר לקלקל
להרוס את הגן המשפחתי
להפוך אותך לכבשה שחורה מנוזלת,
מגבבת ממבוכה.
|
שלוש ילדות,
(יפות כמובן),
בעזרת כפית יזרו את מלחן.
|
|
|
נשים הן כמו
מיץ תפוזים. אם
אתה משאיר אותן
יותר מדי זמן
בחוץ, מישהו יקח
שלוק. |
|
