|
 אדם שאינו יכול לתת דבר לא יכול אף לחוש דבר... |
שירוש
" גם אם אלך בגיא צלמוות
לא אירא רע כי אתה עימדי "
אמונה - בה', בחיים, בעצמך !
ימיו מלאים אך מהם חייו?
האם ריקים הם כמו ליבו?
ליבו שקבר את כוחו העצום ביותר של המתוק - האהבה
ליבו שאינו יודע אחרת מלבד ההיא שהלכה
|
אסור לכתוב עליך שירים
אסור לשלוח לך מכתבים
אסור לעשות את שאני עושה
אסור לי לומר לך!
|
אקדח נצור
קול מחריש אוזניים
כאב חד בצבע אדום
שחור בעיניים
|
איש שיחה
בן-אדם עמוק
לא יזיק אם יהיה גם מתוק
|
מסירה את בגדיי, חולצת נעליי
מהלטיפות שהעברתי על פניך
ריח הבושם שלך עוד על כפות ידיי
מורידה אותה, מניחה על השידה
|
עיניו מתות אך ליבו עוד פועם
בשתיקה צורמת גילינו השם
התסמין הברור למחלה הקשה
הדמעה על לחייו
|
שוב נזכרת אני באותו היום
ובמילותיך המנחמות:
"אל תדאגי, נדבר בכל יום
אני יתגעגע כ"כ
נתראה בעוד חודש
אוהב אותך"
|
כשהאורות דולקים והשמש זורחת
שוקעים הם עמוק בפנים
וממתינים לבואו של הלילה
|
עניין של תזמון,עדיף עכשיו מבעוד שנה
כשהרגש יתפרץ ובמקום: "חבל לי" תזילי דמעה
|
טיפות הגשם בדרכן אל האדמה
ואני ממתינה
ובכל טיפה שיורדת
זיכרון ישן עולה
טיפה אחר טיפה והנה שוב אתה
זיכרון ועוד זיכרון
בחורף, במיטה
|
רגע עם עצמי
רגע לבדי
רק אני והשמיים
לרגע קט עוצמת עיניים
|
אתמול היה נהדר, הרגש כבר מיותר
לא באמת מחכה לטלפון ממך
הרי אותך אני כבר מכירה
אחרי תקופה די ארוכה
הגעתי למסקנה ש...
|
|
|
לפחות מאשרים לי
ת'סלוגן
אחמד אחמד,
מבואס שהיצירות
שלו לא מומלצות
העורך, אבל
מתנחם בעובדה
שמישהו מאשר לו
ת'סלוגן ובעיקר
חוזר על עצמו
ושוכח שהוא כבר
כתב את הדברים
האלו קודם.
אחמד אחמד, שוב
ושוב, חוזר על
עצמו, שידור
חוזר נא לא
לצלצל. |
|
