|
לחברים הווירטואלים שלי אני מספרת הכל
(ילידת 94'.)
במפעל שבו מייצרים עננים מזויפים מייצרים את הדיכאונות הכי
גדולים של האדם.
|
היה לך את המבט הזה בעיניים. מתנשף ונחנק מרוב כאב הגעת אלי,
עם המבט הזה, חריקת השיניים, לא נעים לך ככה ליפול עלי, הא?
חשבתי לעצמי ושלחתי מבט מהיר לתוך העיניים שלך. ירוקות
צלולות..
|
איזה מצחיק זה שזה מזכיר לי
איש תלוי על צוק
|
אני שונאת את ליזה היא חיה בעולם מטורף
נגד עלים ירוקים ושאר ירקות
|
איפשהו בראשי
באחד החדרים של הדמיון
מקרינים מזויפות
|
ומכלא מכאובי ברחתי
ממרגמות המזהמות את נפשי
משברים שהגיחו עם הזמן
מעצמי
|
|
|
-זה כאב?
-מה?
-כשגררו אותך
מהביוב עם מקל?
זוזו לסטרי,
סטודנט מצטיין
ב"בית הספר
הרומנטי ללימוד
מדעי השניצל" |
|
