נולדה באמצע 83

ויתרה על שירות צבאי לטובת שירות אזרחי של שנתיים
בבית ספר לחינוך מיוחד של אוטיסטים וחולי נפש.
התענגה שם על כל רגע רגע (למעט הרגעים בהם חטפה מכות
מתלמידים..), אך היום תמו להן השנתיים, ועתה היא
אזרחית חופשייה ומתגעגעת.

בזמנה הנותר עושה המון קפוארה.

חולמת על בית ספר לקרקס, או לפחות על טיול אינסופי
בעולם.

יש לה משיכה לא מוסברת (ואולי כן...) למחלות נפש,
ולכן מפחדת שכשתגדל תשקע לה בסופו של דבר בלימודי
פסיכיאטריה. ואולי לא..

2.7.04 יצאתי לטייל קצת.. אשוב מתישהו :)
7.11.04 שבתי. עייפה ומחושלת.

26.6.06
ואם כבר הגעתי עד הלום,
מוטב לשנות, אם כך...
לא בצפר לקרקס ולא פסיכיאטריה
כי אם פסיכולוגיה ומגדר.

יהיה טוב.



דרך אגב, זהו אינו שמה האמיתי.

להגיע לירח פואנטה היא אמרה שהיא רוצה להגיע לירח. (ואהבתי אותה אז ניסיתי...). לקחתי אותה לפלנטריום יום אחד, היו שם המון ילדים קטנים. הסתובבנו וראינו כוכבים. היא אמרה

אבל נכון שלא נורא? חרטה לו רק דקה קטנה

עזה במוות האהבה ועלינו אל דירתך, כי חשבנו שאולי כך נוכל לעכל. אך הכל נותר כשהיה, וזה לא עזר. חיכינו שתחזור להמשיך את שלא הספקת לסיים. ופתחתי מחברת קטנה, וזיהיתי בה את כתב ידך. וידעתי שאסור לי, אך בכל זאת קראתי. רציתי להכיר אותך, לדעת הכל.