|
שיר נולדה ב1989, ברמת גן.
וברגע שהיא פגשה את הדף ואת העט, היא לא הפסיקה
להשתמש בהם. כל הזדמנות שהייתה לה, כבר מגיל מאוד
קטן, היא כתבה. גם כשהיא עוד לא ידעה לכתוב, היא
הכתיבה לאנשים אחרים.
השיר הרציני הראשון שלה, היא כתבה בכיתה ד' ומאז היא
ממשיכה לכתוב, ולכתוב.
צורב באוזני בלבי בכל גופי ונשמתי.
ראיתי אותך, אבל לא ראית אותי.
ראיתי אותך, צובט בלבי ומוחי.
|
ריח שושנים סגורות
מונף באוויר.
טרם פתחו עליהם לפרוח.
|
האויב הגדול ביותר של עצמך,
זה בעצם אתה.
מחליט החלטות,
עושה שגיאות,
האמנם שלומדים מטעויות.
|
דרך חסומה,
באבנים קשות.
דרך חסומה
באבנים כה קרות.
אבן, אל אבן בונות חומה,
שלא נותנת לאף אחד לעבור דרכה.
|
לא הבנת, לא הקשבת,
לא ריחמת ולא שמעת.
|
בבוקר
מצאתי עצמי מונחת על עלי דפנה
לאחר שבלילה
טבלו רגליי
בתוך עומקי האדמה.
|
לא משיכרות, וגם לא מפחד.
הבאת ידך והלכנו כך ביחד.
קודר באוויר, בדממת החורף נראו.
|
אוכלות מאות תפוחים אדומים,
מקווה שלפחות אחד מהם יהיה הרעיל.
אשר לה אותו הביאה המכשפה הרעה
|
|
|
אנשים, משקפיים
עושות לי את זה. |
|
