|
אף אחד לא יגדיר לי
את החופש שלי.
היא מיוחדת, חשבתי לעצמי.
זה הדבר הראשון שעבר לי בראש. היא מיוחדת.
תלתלים חומים פרועים, במין תספורת פרועה שדומה לליפה.
אבל כל כך הרבה יותר יפה מזה.
|
פעם אחת הצעתי לו לעשן איתי, אבל הוא ענה שאלוהים לא מרשה
ושצריך לשמוח מהלב, לא מהריאות.
שאלתי אותו אם אלוהים לימד אותו שיטה או שתיים לשמוח מהלב ואם
הוא יכול ללמד אותי גם. הוא ענה שיצטרך לשאול את הרב שלו.
|
כולן בירכו, וגם אני מלמלתי את המילים הריקות כאילו עמד מישהו
מאחוריי והצמיד אקדח לרקתי, וחיי היו תלויים באותה עת במילים
הללו.
שבעה עשר זוגות עיניים עקבו בדריכות אחר הדבקות המזויפת שלי,
ורשמו לעצמם רשמים ממנה. ממני.
|
לא ידעתי מה להגיד.
אז שתקתי.
היא לא בכתה, לא צעקה, לא אמרה מילה.
כאילו כל זה אינו חלק ממנה, לא נוגע בה כלל.
ואני שותק.
|
אני רוצה להיות סופרת. אני רוצה לכתוב. לא חשוב מה, לא חשוב
למי, העיקר לכתוב. אני רוצה שאנשים יקראו את הספרים שלי,
ויתרגשו, או יצחקו, ואפילו סתם יתפעלו.
|
היא נהגה לומר שהוא ילד מדהים שאנשים לא מבינים.
אבל הוא רצה להיות רק ילד שאנשים מבינים.
הוא אפילו היה מוכן להיות ילד לא מדהים.
העיקר שיבינו אותו כבר, שיבינו...
|
מה זאת אומרת מכונה שמתרגמת מחשבות?!
איזה מן דבר מטומטם זה.
ואיך מכונה יכולה לתרגם מחשבות בכלל?
|
לחשי לי מילים של כוח, מילים של עוצמה.
צעקי לי מילים של חולשה, מילים של יאוש.
|
בכל בית יש שורה של מתגי חשמל.
לפעמים יש בשורה הזאת חמישה או אפילו שישה מתגים,
ורק מי שגר בבית, רק מי שמכיר אותו טוב- טוב, זוכר מה מדליק כל
מתג.
|
אולי כשגלגלי המטוס יינתקו מן הקרקע, והיא תחוש הקלה כזאת, כמו
תמיד, כשהיא נפטרת ממשהו, תגלה ששוב השאירה מאחור מחשבות של
במבט לאחור.
|
לא איזה נסיך מהאגדות
גם לא אביר
לא על סוס לבן
אפילו לא חמור קטן
|
אז מה זה אושר
ולפי איזו הגדרה
באיזה מילון את משתמשת
כשאת מחפשת את התשובה
|
בארונות שלי
כמו חיילים מקופלים
השאלות, התהיות
|
יש לו רגעים שהוא
חושב אולי אני
לא חי רק
נושם, הולך, צועק
|
כשיבוא הקיץ, בדרך כלל היא
מחפשת את המילים
כשיבוא הקיץ אבין
כמה שהיה לי טוב והיה לי רע
|
בלילות היא מחכה
לכאב
שיבוא לשטוף לה
את הלב
|
תכעסי, ילדה
זה בריא
אולי אם תכעסי
הכאב יעבור
|
תנטרל לי את הרגש
תעשה שלא יכאב לי
תעשה שלא ארגיש
שלא אצטרך לחוש
|
בנאדם, מה לך
זה ברשות, הכל
ברשותם
|
תלחש לה
משהו אחר
שלוש מילים
שנה אחת
|
ותמיד, אחרי כמה דקות, או שעות, תלוי בכמות הרעש שאני עושה,
אני שומעת את צעדיו מאחורי, וממשיכה לנגן, ויודעת שהוא מקשיב
לכל תו, ורק כשאני מסיימת, ועוצרת כדי לרשום משהו, או להעביר
דף, הוא מגיח מאחורי, מחבק את גבי, מנשק ואומר - תמשיכי, זה
יפה.
|
|
|
היי פתאום
נזכרתי שמרדכי
היה נוגע גם בי
בזמנו...
כבר מקבלים כסף
על להגיד את זה
היום, לא? |
|
