|
המבט שעובר דרכי כאילו לא הייתי
והחיוך שמאיר אלי בעצם בטעות
והדמעה שזולגת עד תום קצה הלחי
מסמלת סיום של עידן התמימות.
|
כשהשמש יורדת היום מתחלף, החום נעלם והחושך עוטף
והאיש הבודד שהולך ברחוב, התייאש מחייו בחיפוש אחר טוב.
|
גם שרבנו היא היתה, סופגת כל דמעה
יומולדת חגגו פה, ורק לא חגגנו לה
|
כבר לא יודעת מה לחשוב
הכל נראה אפור רטוב
חלום של קיץ מתנפץ
עם רוח סתיו כהה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מאז ששלי התחילה
ללמוד
באוניברסיטה
התחלתי להבין
למה חשוב שתהיה
השכלה גבוהה.
היא מאוד השתפרה
. מאוד.
החבר של שלי. |
|
