|
המציאות קשה
אך הכתיבה משחררת
רחוק מפה
בתוך מחשבה עמוקה
שם נשארת
החבאתי אותך
לקצת ימים של שקט
|
לחכות ולהמשיך לתהות
לחכות
ובשנייה הבאה
לאבד אותך
|
נגעת בי, כמו הילד הראשון שנולד
ונשארת איתי, כמו בחרתי בך להיות שם
|
you're sailing in my head
filling me with pain
I hate myself for crying
because it end again
|
לא יכולה ללכת אבל גם לא להישאר
אני תקועה באמצע וזה אותי גומר
ועכשיו אני אותה ילדה שתמיד הייתי מדברת עליה
אני תקועה באמצע ולא יכולה לצאת
|
לא להאמין שאפשר
לא לדעת שום דבר
לברוח מהכל
תרופה רק לא לסבול
מהכאב
|
רחוק רחוק אתה עכשיו
והנה בא הגעגוע
מחזיקה שוב את עצמי
הולכת בכיוון לא ידוע
|
את לא צריכה אותו
את תצליחי בלעדיו
להפסיק
לא
ללכת אחריו
|
מי אתה גיבור שלי?
מדוע ממשיך להסתתר?
אני לא אכאיב ולא אכעס
רק שנהיה ביחד
לא מבקשת יותר
|
לצלול למים עמוקים ולא לצאת
לקפוץ אל התהום
רק שזה יפסיק, בינתיים...
|
הוא אמר שיקטוף את הירח
שיעשה את הכל
אבל אני רק רציתי קטן ושקט, ואצלו הכל בגדול
|
לחשוב עליך
ולבכות בצד
לתהות עליך
ולצחוק עוד צחוק אחד
|
ואיפה הלב שלך?
אצל מי נמצא עכשיו?
קל יותר להיות חלק ממך
|
מה שרציתי פעם
כבר לא יכול להתקיים
מה שחשבתי פעם
נתתי לו להעלם
|
הזמן עובר
ונותרתי בתוך הסערה
לפעמים מעט
ולפעמים עוד קצת
|
את הדמעות אני מוחקת
תוסיף לי עוצמה
תמשיך אותי
הכל באמת
|
אז מה האמת? הכל אשלייה?
ומתי אתעורר מכל החלום הנורא?
ומתי כל זה ייפסק ואחיה מציאות?
|
אבל עכשיו, אני עוזבת
יוצאת לך מהתהיות
תצא
ותסגור את הדלת
לא רוצה אותך יותר לראות
|
שקט עכשיו
שקט ודי
את כבר לא תחזרי אליי
איך קיוויתי, אני חיכיתי
אל תכעסי יותר
אני כבר לא מי שהייתי
|
אני רציתי
אני חיפשתי
אבל לא להיות לבד
ואין כאן אף אחד
|
הלב נחצה פתאום לשניים
אל האופק אני רצה
והשמש לא זורחת
לא מוצאת לי אף מקלט
|
שיהיו ימים של אושר
תמשיך ללכת הלאה
ואני לעד
כאן לכבודך אהיה
|
ימות בשבילך ויחיה למענך
ייתן לך את כל עולמו
רק שתהיי איתו
ותאהבי רק אותו
|
אבל עכשיו
הכל השתנה
הפכנו שוב זרים
|
ושוב הדמעות על הפנים וזה כל כך כואב
החלון השבור ישאר במקומו כי הכל נשאר לי בלב
שינית תוכניות, והסתיו ירד
עכשיו אתה צוחק אך אני כאן לבד
|
אלוהים הוא שמש
שמש היא אור
אלוהים הוא אור
|
אני שואלת את עצמי
האם זה אפשרי
לאהוב אותך ואתה אותי?
|
תמיד תישאר איתי כאן
לא חשוב מתי תלך ולא חשוב לאן
יש לך מקום משלך
הוא שמור, מחכה רק לך
|
אבל מחר שוב תתקשר
ושוב תאמר אני רוצה לראות אותך
ובמהרה כבר נהיה שכובים לאחור
תחבק אותי בתוכך
תעטוף אותי בחום מוכר
|
ומתי רק עוד פעם
רק לדעת
שוב איתך
|
לסטות מהמסלול יכול לפעמים ליישר דברים אחרים
אני לא אחזיק עוד
אפרוש כנפיים
ואנדוד
למקומות רחוקים
|
למה היית חייב
לקטוף לי את הלב?
למה השארת אותו אצלך?
תן לי אותו בחזרה
|
אני רוצה שנהיה כשהיינו פעם
שהילת אהבה תחוג סביבנו
שנחשוף את ליבנו
אך אתה איננו
|
|
|
"אז... אתה הולך
למרוד
באנטיוכוס?"
מתוך ספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי ממש
להגיד את
המילה." |
|
