|
הרוזן דומיניק כבר חיכה בתאווה ונשען על משקוף הדלת כשחיוך לא
מוגדר מרצד על פניו.
הוא ידע מאות שנות בדידות וכבר מזמן איבד את מצפונו.
הוא זכר היטב את ימיו עד הרגע שעליו נכפתה דרך החיים הזאת.
|
|
בתור בן תמותה
אין לי זמן
לפעמים,
בתור בן תמותה
אין לי זמן
לפעמים...
מאיר אריאל |
|