[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על שיר גלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המעריכים את שיר גל
דברים שנכתבו..
ודברים שעוד נכתבים,דברים שהיא מאמינה
כותבת מה שיש ואיך שזה מרגיש.
היא משוטטת לעצמה בחיפוש אחר האמת הפנימית שלה...
הוא נשאר בעבר,היא...עם הפנים לעתיד.

"זוכר את נובמבר...?"
     5.11.04

"אל תזרוק בי מבט כאילו אתה לא מכיר
אני שורפת אותנו כל פעם קצת
כבר אין לי דמעות בעינים
אהבתי את העצב שהשארת בי...

וכמה היה לי לתת לך
אם היית לוקח אם היית לוקח... אותי..." (רונית שחר)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מכתב
במבט לאחור הייתי לוקחת כמה מילים ואולי גם כמה שיחות שהיו לנו
ומוחקת מהרקורד.

יום חמישי בצהריים, רכבת ישראל.
עמוסה מאנשים, חיילים שחוזרים הביתה מדינה של צבא היא חשבה
לעצמה .היא חשבה על אחד מסויים משלה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אף פעם לא תיארתי
שאושר יכול להיות תלוי במישהו מסוים
מעולם לא האמנתי שהוא באמת קיים
אף פעם לא דמיינתי לעצמי שהוא יעלם כשאתה תלך...

להכיר את ההרגשה, אין לה יותר מה לתת
לה אין יותר רצון, פשוט אזלו לה הכוחות
מרגיש שאת נלחמת אך את לבד בזירה

אני כאן בשביל לשאת את מכאובייך
אני אהיה לחלק ממך, אני אהיה שלך

רציתי להרגיש שאני חסרה
להרגיש נאהבת
ולחשוב שהשמיים הם לא הגבול

געגוע
גרם לכאב לרחף בשלהי האביב..

היא שבה, ומתוכה פורץ הרצון
הוא, שגברה עליו הנאיביות

תמימות שעוד קיימת...

אכזבה
אבל בשלך כבר עזבת
עוד מזמן
מבלי להשאיר
הזדמנות לומר

אין יותר סליחות
ובלי ויתורים
התירוצים שלך אזלו
לא רוצה לשמוע

אבל הוא זה לא אתה
ואתה לא פה...

תחזור,
תציל אותנו

במבט עיניים חודר
גופו מתקרב
מבטו החושק בה

אין לאן לברוח
אך הוא ממשיך...

כי שם זה מרגיש אחרת

למרות שגם מחר
כמו כל יום שהבטחתי לפניו
אני אקום בציפיה לבוקר חדש...

מה שמפריד בין הכול, ביננו,
מה שנותן לך כוח להמשיך ללכת
מחזק אותך עם כל צעד שאתה עושה
מעביר לך את הזמן במהירות האפשרית

כל תחושה שאי פעם הייתה

שואה
ואני מנסה סבא באמת שאני מנסה
אבל אני לא חושבת שאני מסוגלת.

אתה... לא עובר
ולא כי אתה לא רוצה
זה פשוט אני שלא נותנת לך - לעזוב.

הוא איננו עוד בחיים
אתמול הכריזו על פטירתו

היו לי מהם בכל צבע אפשרי
כשאבד לי
שיכפלתי

חלום
בשלל צבעי הקשת
נצבע החיוך
של זו שעדיין חושבת לעוף

ילד קטן
בגוף של גבר
והוא מביט בי

בדידות
רק אני חיה ממשהו שאינו ניזון ממני
ואינו יודע כי הוא מקור נשמתי

מצב
החיים הם סוג של משחק
בו אני משחקים עפ"י חוקים מוכתבים מראש

תמימה
היא לא מבינה

ואתה מתקרב עד כי אי אפשר לנשום
עוצמת עיניים

אכזבה
השגת מבוקשך
כזורק חץ אל קיר המטרה

אהבה
אחוז כמו בפעם האחרונה

אז אנוח עכשיו
ואניח גם להן
אפרוס כנף
וארפה באיטיות

עצב
לעולם לא ישוב

יחסים
אל תתן לי להגיע רחוק
אתה מנשק אותי בחוזקה
אני טרף קל
זה נראה לעין

בלי כאב ,בלי בדידות,בלי דמעות
בלעדייך
בזמן הווה ובלי עבר

אני, אני נבלעת לתוך מערבולת

והרגע שחיכיתי לו
שאוכל להתקרב
לחבק אותך חזק
התגעגעתי...

אני חייבת להילחם הפעם
ולא לוותר לא לך, ולא לעצמי
אני חייבת להיות חזקה

וזה צועק לך באוזן
נושף בעורף
צורם בגרון


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני יודעת שאתה שונא אותי.
מי יכול להאשים אותך, אני זבל של בנאדם.

הם רצו אותה חזרה הם לעולם לא הבינו מה קרה לבחורה שפעם הייתה
הבחורה הכי שמחה שהכירו...

אהבה
הפעם נפלתי ברשתה, היא לכדה גם אותי
התאהבתי, לראשונה בחיי נתתי לעצמי לזרום כמו הרוח

הוא ואני
מעין מעגל
שלעולם לא מפסיק לחוג סביבי
הוא אינו נח
לא מאפשר להנות
מתחושת השייכות

הם שהו שם שעות ודיברו ודאי על כל מה שהחסירו ואלו נראו לי כי
אני בוהה בהם כנצח.

נערה צעירה
עם חיוך מאולץ
נוגעת.

מכתב
אולי אני המוזרה מבין שנינו.
אולי לי זה לא היה ברור מלכתחילה שזה מעולם לא התחיל.

תתן לי נשיקה על המצח ותגיד לי שנתראה עוד שלושה שבועות.
ואתה תחבק אותי חזק ותתן לי להרגיש שאתה נשאר, כשאתה למעשה כבר
צריך להיות בדרכך.

לצעוק כי כואב לי
להפסיק לנשום
כדי שייכאב פחות




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
ועכשיו בבמה:
סלוגנים
מצחיקים,
גאוניים,
אומנותיים,
מגניבים
ומתוחכמים,
שישאירו בך איזה
רושם! הירשמו
עכשיו!


תרומה לבמה





יוצר מס' 47809. בבמה מאז 9/2/05 22:22

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשיר גל
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה