|
please don't slow me down,
if i'm running too fast
הרופאים הכי טובים מתמוטטים נפשית לאחר טיפול בחולים במחסור
באושר. כי הרי אי אפשר לחיות בלי צחוק, כל החולים במחלה ימותו
בגיל צעיר...
|
המלך לא ממש אהב את הילדים שלו, ממש לא.
הוא, למען האמת, התבייש בהם.
הם נגדו את כל הנורמות והחוקים של הממלכה שלו...
|
פיטרו אותה.
סך הכל היא ניסתה לגרום להם להיות מקוריים, להפעיל באמת את
ראשם, ולא להיכנע למערכת. אבל הם נכנעו, כל אחד נכנע באיזה
שהוא שלב בחיים שלו למערכת הזו.
|
חברה טובה של אמא שלי היא ציירת קריקטורות בעיתון. הראתי לה
בגאווה את הציורים. היא אמרה "איזה יופי חמוד", ואחרי חודש
התחילה לפרסם בעיתון ציורים של אותה הדמות בדיוק, בחתימתה.
|
כשאני אהיה גדול
אני ארצה לשאול
את אלוהים
למה הוא
עושה פיגועים?
|
לראות גלים
מתנפצים
אל מול
חוף
מבלי להיזכר
בך
|
ואיש
צעיר-זקן
בתחנת
מטרו עמוסה
מתחיל פתאום
לנגן "התקווה"
|
את כל המילים
ששתקתי
לא אוכל
להחזיר חזרה...
|
אל תשמור על
העולם, ילד
תשמור על
עצמך.
|
לפעמים,
כשאבא ואמא לא רואים,
אני אוהב...
|
ואני, שבאותו יום הייתי
הנסיכה הכי יפה בגן,
|
להעביר מידע
על פיסה של בד
לצבוע רגשות
בפסטל
|
שנות חיי (כבר שש עשרה במספר)
עברו עלי בתדהמה עצומה
כמו תינוק שמגלה לראשונה
|
אוי, אהבה ראשונה,
כזאת כשעוד חולמים
על אבירים ונסיכים...
|
לדאוג מהמצב. לדאוג מדברים קטנים וטיפשיים.
בכלליות לדאוג.
להשתמש בזכותך הטבעית לחופש הביטוי.
לדבר בסיסמאות שאת לא מבינה.
להחליט ללמוד פילוסופיה,
אבל להרחיב בכימיה כי "זה נחשב".
|
לקרוא את "מתבגרת" ולא להזדהות עם הכל.
לא לרצות לחזור ל"אז", אבל להתגעגע המון.
להרגיש מבוגרת נפשית.
לגלות שאנשים הפסיקו להגיד לך "כשתגדלי תביני",
להתחיל להגיד לאנשים "כשתגדלו תבינו".
לקוות שחלומות באמת נועדו רק כדי לחלום אותם...
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
פסטיבל סדום
ועמורה - החוויה
האנאלית של
השנה! |
|
