|
 
היא אמרה לי שאולי היא תהיה הסמל של השלום,
צחקתי ואמרתי לה שכבר יש לנו כזה:יונה ועלה זית.
ושהוא רק מזכיר לנו את מה שאין לנו
ושאנחנו צריכים להתאמץ יותר.
|
בחשכת הלילה כמו בבוקר שחור
עולם מתהפך: אמת או חלום?
|
הלילה יורד ושנינו לבד,
אתה מרחוק ואני מהצד.
|
גאות עולה עוטפת גופי
יש לי גלימה- אני מלכת החיים...
|
נשמעת דפיקה בדלת
היא לא עונה
היא מעדיפה להיות לבד, לחלום
לברוח ממציאות אפלה.
|
למה כשאומרים שהזמן מרפא הכל
יום נראה כמו נצח
שבסופו יש יותר נשמות בודדות...
|
אוהבת לא אוהבת
מדברת להרים.
יודעת לא יודעת
את סודות הכוכבים.
|
איפה השמש שיכסה על הצל
איפה הצחוק שיקח תערפל
האם אנחנו לבד בעולם
האם הרגש יגבור על האדם?
|
יש כאלה שחיים בין עולם פגוע לעולם דימיוני
אני חייה בין שמש זורחת לירח מלאכותי.
|
השקט נדם
מין שתיקה מחרישה
בינתיים הרקיע מקבל גוון של אהבה.
|
הזיקה לעולם
הזיקה לחיות,
היופי שבאדם
היופי שבשקיעות,
שירים מתנגנים, לחן הים
קולו של הרעם לאחר הברק.
|
רובים הורגים
פרח מסמל חיים.
יש כל כך הרבה ניגודים
וכל כך מעט דברים משלימים.
|
הימים חולפים
הבדידות גוברת עונות מתחלפות
שנה נגמרת.
ואני עומדת על פסגתו של הר
השמש שוקעת היום נגמר.
|
רוח סתיו נושבת
את פני עוטפת
במין קטיפה שכזאת במין ריח מתוק
ואני רוקדת לקראת המחר
לפי קצב הרוח
לפי צלילו של הסתיו
|
ביום חורף קריר
ביום חורף סגריר
יושבת אני וכותבת לי שיר
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מי ייתן
ובגלגול הבא
יהיה לך אף גדול
כמו זה שהיה
לסוקרטס!
פרובוקטור. |
|
