|
 286946156
שיר נולדה בספק עיירה ספק עיר בדרום,
היא קצת הרבה כואבת, אבל גילתה עוד מגיל צעיר שכתיבת
שירה עושה פלאים לנפש.....
אתה, שהכרת כל נמש בגופי,
מגרש אותי מעליך.
במבט אחד, קר ונוקב,
|
גם כשטוב לך,
את בוכה.
אומרת שעצוב.
|
פנים סדוקות,
בתוך מראה שלמה.
|
כל מה שרצית זה חיבוק,
אבל במקום,
קיבל סטירה.
|
כמה גדולה בדידותי
דווקא כשאני שוקעת בים של
אנשים וצלילים
|
הירח שלי הלילה.
רק הוא מבין,
אך לא מספיק.
|
התחלה מבטיחה,
אינספור מילות אהבה.
פתאום משהו באופק מעורפל,
ספק מוכר.
|
ואיך השפתיים נפערות קמעה
בתחנונים לקרבה.
|
בוא אליי מתשוקה.
תעזוב אותי מאהבה.
|
תישאר.
מתחננת בלב,
רק תישאר.
תחזור.
אל תלך.
|
|
|
"בצופים הם למדו
איך לקשור את
החבל. אבל הרבה
יותר קל לקשור
נעליים"
חידוש של להיט
ישן (עקב תגובות
נזעמות). |
|
