|
ילדה בשחור
ילדה בשחור, ילדה אפילה, ילדה כואבת שבויה בגיהנום
שלה
היא נולדה להיות לבד, היא כל היום סובלת
הימים ללא תקווה, היא ממש מתוסכלת
תקחו אותה מפה, תעזרו לה להתמודד
היא כל היום חולמת אבל כלום לא מתגשם
כל יום שעובר היא יותר מפחדת.
כבר לא משנה כלום כי הוא גם יעזוב
ימאס לו שהיא חיה בתוך עולם שחור
הדמעות שזולגות כבר לא מסמלות ת'כאב
הם מסמלות הרגל, של ילדה שרוצה להתאבד
מקווה שתקראו ותהנו...=)
תגיבו בעיקר...
ארור היום שבו הכרתי אותך, ועוד יותר ארור היום שבו הפכתי
למטומטמת שנתתי לך להיכנס לי כל כך עמוק לחיים ולפגוע בכל
הנקודות החלשות שבי.
|
אבל יש ואת נמצאת שם אבודה במבטים החודרניים של כולם, עם
הביקורת שלא נגמרת באיך שאת לבושה היום.
הם באים ועוקרים לך את הלב, משאירים אותך על הרצפה כדי שתוכלי
לראות כמה שהם למעלה וכמה שאת למטה כל כך לבד
|
ואשאיר לכם מכתב פרידה ליד הנר הדלוק שאני הכי אוהבת, ושם
אכתוב שהיה לי רע, הרגשתי לא קשורה, נחותה, ואהבתי אותו והוא
לא היה...
|
סיימת בית ספר, הפעלת את האם פי שלוש על השיר הכי עצוב שלך,
הדלקת סיגריה והתחלת ללכת
|
אבל פעם למדתי שלא מביטים לאחור, ושחושך מגרשים רק באור
|
לאהוב אותך, זה כמו נטל על הלב
הלב שמסרב לא לאהוב אותך,
רק להרגיש אותך, קרוב אליי
במגע מוזר שעושה לי טוב.
|
אז אולי כך תוכל להבין, אני אוהבת אותך
וזה יהיה הסוף שלנו, הסוף שלנו...
|
אין התפקחות לאחר המעשה, אין משמעות לכל דבר שיעשה
הכל מת, הכל עצוב, הכל עקום...
שום דבר לא במקום, עיניי ונשמתי הפכו למשהו שחור
|
אבל אתה יודע מה חסר לי היום? חסרה לי הנשיקה שלך
אני צריכה אותה רק כדי לסגור מעגל, כדי לתת זיכרון לאהבה שלנו
|
אין לי מילים שיכולות לתאר את ההרגשה המוזרה הזאת.
ההרגשה של הנשיקה שהיתה.
ההרגשה של הפגיעה האינסופית.
של האהבה הרחוקה.
של משיכה בלתי מובנת.
|
לא נחמד להתגעגע אליך בידיעה שלעולם לא תחזור אליי
שהגעגועים שלי הם סתמיים ומיותרים
עוד רגש שמבוזבז על הבנאדם הלא נכון.
|
את מוגנת אהבה, את בתוך הלב שלי, ממש עמוקה.
אל תצעקי בתוך הבטן שלי, אני מרגישה את המועקה.
הוא בסה"כ לא בא...
|
הדמעות מחניקות וכואב לי הראש... אני נכנסת למטבח, פותחת את
המגירה, מוציאה קופסת כדורי שינה, ואז אני מרגישה יותר חנוקה
מהדמעות, זה מרגיש כואב ואיכסה, אני פותחת את הקופסה...
|
והחלומות שלי כבר מיזמן לא מאירים לי
אז חלום יפה, אתה תשאר חלום באפלה
ואני אשאר כלואה לנצח עד האהבה הבאה
|
ימים שלא עוברים.
שבועות שלא חולפים.
רגעים שנזכרים ולא מרפים.
זכרונות חרוטים שלא מגלידים.
והלב החשוף ועצוב לא שוכח אותך.
|
אני רוצה ללמוד לשכוח, לשכוח אותך, את עצמי, את האהבה שלנו.
אני רוצה לזכור מה אני אוהבת, לזכור את התמימות, את הרגש
המיוחד, אבל לשכוח ממך. פשוט לא לזכור שהכרנו אי פעם, ושההכרות
הזאת לרגע עשתה אותי מאושרת.
|
לחפש את הנשמה שלך מבין הנשיקות שלנו,
להוציא את האהבה שלך לאור שלי.
לחבק אותך חזק כל כך עד שתרגיש שאני לא יכולה שניה אחת בלעדיך.
|
מה יש לכולם כבר להגיד, מה יש להם כבר להציע? החיים שלך במילא
מחורבנים, החרא הזה רק מצייר אותם יותר יפה... אם מסובך אז עד
הסוף.
|
למה אני לא מרגישה טוב כמוהם בתוך המערכת הזאת? הרי כולם רוצים
בה ואני בתוכה, אז למה רע לי שם?
אולי זה בגלל שאני לא מאמינה באהבה שלהם אלי? הם תמיד תמכו בי,
אבל הם תמכו בלי הבנה, אף פעם הם לא הצליחו להבין אותי ותמיד
אמרו לי שאני לא צפוייה. הבלתי ניתנת להבנה
|
ואתה שואל "מה לך".
אתה הרי לעולם לא תבין מה זה הלבד שלי,
כי הוא שלי ולא של אף אחד.
נתן לי אותו איש מיוחד,
שלקח לי הכל בלי להושיט את היד.
|
איך שהכל התחיל זאת הייתה הרגשה קסומה והנה אני מחייכת רק
מלהיזכר בימים האלה, אבל הנה החיוך יורד והשיר הכי עצוב בעולם
מתנגן לי והכל עבר, זה נגמר.
|
תמיד כשרע לי ובא לי לצאת מהשיגרה אני בורחת לעולמות אחרים.
לעולם המוזיקה שלי, לעולם הכתיבה, ואפילו לעולם השינה.
הם באמת עולמות, אל תצחקו.
|
תלמד לחיות בלעדיי בדיוק כמו שאני למדתי לחיות בלעדיך
תלמד להפסיק לשקר בדיוק כמו שאני הפסקתי לשקר עליך
תעריך את מי שהייתי בחיים שלך, כי אני לא מסוגלת להעריך אותך
|
לרגע אהיה המאושרת בנשים אבל כשתלך אתה תיקח הכל איתך
ואני אשאר שבורה מרסיסים של אהבה
|
אין דבר שיכול למחוק את הצער הזה של אותו רגע עצוב
שבו אמרת ועשית דברים אכזריים
ואומרים שאתה איש טוב בעל עקרונות וחיים מסודרים
וזה נכון, אין בך יצרים רעים
|
|
|
אמממ,
למה האף של זאתי
ליד 'במה חדשה'
מבריק כל כך?
ילדה קטנה
וסקרנית |
|
