ילידת 89' שאוהבת לכתוב על אהבה, פרידה, מוות וכל
מיני דברים רעים.
האמת שזה די חולני כי זה לא באמת קורה לה אבל היא
מרגישה שזה "משחרר".
האמת, שרוב האנשים פשוט לא מבינים אותה.
כאשר באה להציג כמה יצירות שלה לחברות וידידים חשבו
שהסיפורים מסופרים עלייה ואף המליצו לה ללכת
לפסיכולוג.
אבל מה שמשנה זה שהמוזה שלה באה מהייאוש שלכם,
אם אתם מבואסים, מיואשים או אפילו מנסים להתאבד כתבו
מכתב ונחזור אליכם בהקדם.
תודה שלום!
=]

הוא...פריק... אהבה נכזבת היא הכירה אותו מכיתה ב'. הוא היה מה-WANNA BE's, פריק מיניאטורי... הוא היה מין סקייטר, כזה עם משפחה דפוקה, האח המופרע שלו היה המודל שלו, בגלל שההורים שלו לא היו שם בשבילו.... הוא עישן, אבל בכמות כזו שאם הוא היה מפסיק, לא היה חור באוזון....

אתה שלא רצית את טישו ליידי בדידות I would kiss you, then ignor you... Like what you did to me... dont think i didnt know! cus i wanted so'!

אני לא סתם אחת כזאת אלא אחת סיבירית! רק שתדעי, אני כבר הרבה זמן לא אוהבת אותך! מאז שגילית לי את זה, לא ישנתי בלילות, לא אכלתי, לא עשיתי כלום! מאז שהמשפט הזה בא מתוך הפה הקטן והמושלם שלך : "אני לא סתם אחת כזאת, אלא אחת סיבירית!"