|
 
אתמול פגשתי אותה ברחוב, את חברתי מימים ימימה. על פניה
התנוססה בגאון חבורה גדולה וצבעונית להפליא. דרשתי בשלומה
בזהירות. "מצוין!" אמרה לי.
|
האהבה - חינם היא
גם אם נצבט הלב
ומדמם
|
"אפילו סלעים נשברים"
היא אמרה בחכמה
"ולא מחמת זקנה"
מחמת שאר האנשים
|
נוטעת רגלים עמוק באדמה,
ברקיעה, בהשרשה עמוקה,
בנשימה ארוכה של אוויר,
של סבלנות,
אני יודעת שאני נשארת באמת.
|
האבן של סיזיפוס היא בעצם הספק
|
לכאוב עכשיו,
להבין אחר כך
|
נאבקת במחשבותיי
נלחמת חורמה
בחשדותיי
|
לפעמים המוות הוא ברכה
ואז חיים
|
כשהילדה הכי יפה בגן
פגשה את הילדה עם הצמות והשמלה
היא שאלה אותה "למה,
|
סיזיפוס דוחף את אבן חייו
במעלה ההר עד הפסגה, כמעט.
|
סיזיפוס עצר בתחילת המישור שבאמצע העליה.
הוא שתה קצת מים ומחה את הזיעה.
נדמה לי שחשב על הדרך שעוד נותרה לו
עד הפסגה הבאה
שגם היא, למעשה, מישור.
|
כששאלו את סיזיפוס איך עמד בעינויי הדרך
הוא חייך במסתוריות
|
דור חדש של אלים קם,
דור אכזר ושוחר נקם,
|
מה ההבדל בין עוגן לנמל הבית?
נמל הבית נשאר במקום, יש לך לאן לחזור.
העוגן יסע איתך, גם אם תחליט להחליף נמל בית.
|
השקט שלפני הסערה
יודע שהוא חשוב
מדברים עליו כל הזמן
והוא
קדימון בלבד לסערה
בכבודה ובעצמה
שעוד תבוא
אם היא לא תתחרט.
|
נדבר,
אולי ניפגש
אולי נחדש...
|
בשעה ה-25 של היממה
אני פוגשת את אהובי
|
המאבקים הקשים ביותר
הם אלה
|
|
|
אם לאנשים לבנים
יש צל שחור, האם
לאנשים שחורים
יש צל לבן?
טיפש. |
|
