|
"לכל אחד יש שיר
לכל שיר יש מנגינה
לכל מנגינה יש נשמה
לכל נשמה יש גוף
לכל גוף יש לב
בכל לב יש אהבה
אך גם הרבה כאב
אהבה מכאיבה.."8.3.05
שירה-1989
כותבת בעיקר שירים..הגיוני לא?
כשהמוות מביט
ורוצה להשליט
חושך אודם של דם
שתיקתו של אדם
|
בוא אליי
חבקני חרש
שאני איתך אל תוכך
|
הסתירי פנייך
עם ידיים פצועות..
|
גם אם תנסי בכל הכח...
את כבר לא תצליחי לברוח...
ככה האמת... ככה גם דמעות...
|
שלא תדעי חוד תער
שלא תשימי ליבך...
|
כשטיפות גשם קטנות
מרטיבות זכוכית כאבים...
|
אינך חושבת?
שאת המשפיעה ביותר
שאינך מתחלקת...
כשאת כ"כ שלמה
שהכל כ"כ עגול...
|
וזה כמו סמל של ב.מ.וו
על גרוטאה חלודה מפח...
|
הגם ביום בו גבר ישב
על עפר ללא כל מעש
בידו בקבוק שיכחה
ישאף עוד טבק בכעס...
|
ואני איני מפחדת
זה רק הקור שחודר
אני נכנסת פנימה
מחכה לחום שלא בא
וכך עוברים לילות
ונעלמים ימים
|
נזר על ראשך
עטרת שמלותייך
שרשראות צווארך
אודם שפתותייך
|
ברגעים האלה של הלילה, מהרגע בו אני מכבה את האור עד לרגע בו
אני נרדמת, אני מדברת איתו ומספרת הכול... אני יודעת שהוא יודע
ושאינו צריך אותי לגלות. אבל אני צריכה אותו להקשיב, ואין מי
שעושה זאת טוב ממנו.
|
|
|
כבשים זה דראק
המלגזן הזועם |
|
