|
העיניים קולטות רק כתמים מופשטים,באוזנים מילים לא
מובנות,הפה מנסה להתערב המילים לא יוצאות,
שפחתו של הפחד או לוחמת בצבאו?
גזר הדין מרחף?
האם סופי קרב?
האם אני שמחה?
חוסר ודאות או שמה חוסר הבנה
הנייד פתוח מפיץ איזה שהוא חום משהו בין קרינה לבין החום
האנושי של כל אלה שבכוונתם להתקשר, אני לא ממש רוצה לדבר אבל
פחות קר
שזמין.
|
את השקט המוחלט
מפריעים רק חרחורים קטועים
הדלתות עבות אתם ישנים.
|
הבטחה - כל זמן שהחולי רובץ בתוכי מכרסם שפיותי מחילה אין.
|
התחלתי להתעייף צלעתי פסחתי על קטעים זלזלתי,
ויתרתי, נפלתי נפלתי נפלתי...
|
אני אנצח כשבידי דגל לבן ולרגלי מגפיים שחורים מצוחצחים למשעי.
|
|
|
היום הכי מקורי
זה להיות נדוש.
אודיסאוס |
|
