|
"בוא, שב. ספר לי מההתחלה איך הכול התחיל."
"אתה גם ככה לא תאמין לי..."
"איך אתה יודע למה אני מאמין ולמה לא מאמין?"
|
ג'ספר צעד דרך מעבה היער עד אשר הגיע למחוז חפצו, ליתר דיוק
לאן שהקול הנחה אותו. מאז שג'ספר זוכר את עצמו הוא היה שומע
מין קול אשר היה, טוב לא משהו מוגדר. בעיניו הוא היה "מורה
הדרך" שלו.
|
"החורף יקדים השנה! החורף יקדים השנה! החורף יקדים השנה!"
"בוקר טוב". אמרתי למשפחתי, כרגיל שום תשובה בחזרה. למזלי כבר
התרגלתי לכך שאני בלתי נראה מבחינתם, מת.
"החורף יקדים השנה..."
|
|
|
ציצים מחוצים
בתוך חזיות
הם לפעמים הסיבה
להמשיך לחיות. |
|
