ג'ספר צעד דרך מעבה היער עד אשר הגיע למחוז חפצו, ליתר דיוק
לאן שהקול הנחה אותו. מאז שג'ספר זוכר את עצמו הוא היה שומע
מין קול אשר היה, טוב לא משהו מוגדר. בעיניו הוא היה "מורה
הדרך" שלו.
"החורף יקדים השנה! החורף יקדים השנה! החורף יקדים השנה!"
"בוקר טוב". אמרתי למשפחתי, כרגיל שום תשובה בחזרה. למזלי כבר
התרגלתי לכך שאני בלתי נראה מבחינתם, מת.
"החורף יקדים השנה..."
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
