[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שמעון עובד
 
שימון1


אל היצירות בבמה האהובות על שמעון עובדאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי שמעון עובדאל היוצרים המעריכים את שמעון עובד
פעם הייתי רק 'שמעון'.
והיה אז נועם שלי,
שהיה כותב לי ...ל'שימון'.
עד שהוא נהיה ...היה.

ולפעמים למענו
אני מרגיש גם 'שימון',
שימון-אחד.

הרי בכל זאת,
במהות, משהו פה נקטע.
ב 'ע' הידיעה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
או אז כשהשרשרת הייתה מתוחה, פתח מולי מתרס אימה, וירה את
צרורות נביחותיו. התמקדתי אל תוך פיו, אל החלל שנוצר בין
לסתותיו, ומתתי כמעט מול המחשבה על כמה אני חסר לו בפה. ריר
הקציף את זוויות פיו למכביר. אני רק ניסיתי את שידעתי.

אורבני
ראבאק! מה כבר שתיתי?, מה ? שבוע לא השתנתי? פתאום ידעתי שאם
על הרגע הייתי נישאל: "מהו היפה והמעולה בעינוגי החיים?" הייתי
עונה: -"להשתין!". כן- כן! לא גסטרונומיה מומלצת, לא אישה
גזורה מגו'רנאל, לא חו"ל ממוטס. שום-דבר- לא! הכיף הכי ענק
כשמתים להשתין, זה ...-

זכרונות
"אני מודה לאלוקים שנתן לי אפשרות לממן את התכונה הלארג'ית
שבי..."

"טה טה טה טה טה טה, טה טהטה, טטטטטטט טה, טה, טה, טה". קולות
ירי מפוזמנות מפי ילדון קטן בן שנתיים ימים. מבט סתום, קשוח
משהו. ישיבת שבעה. כל הנפש החיה סביב, מכבדי המת, שמוטים
מאידך, אפרקדן על מזרוני רצפה, ירויים כאילו, איש לבית אבותיו.

ביתספר
אני מכירה את הבן שלי ואת היכולות שלו. את האשמה! את לא יודעת
ללמד את לא יודעת לרתק אותו. ללמד אותו לאהוב ללמוד. זו בעייה
שלכם המורים לעשות אותו תלמיד טוב. הוא מאחר כי הלימודים לא
מאתגרים אותו. ואת באה אחרי כל כך הרבה זמן.

חוסר אונים
כמו שאני מליט-פנים, בא שכן לזרוק את אשפתו. הביט לי במבט
שואל: "הגם אתה ברוטוס?" ואני כמו סופג את ביש-מבטו. והנה
'פגיון' נוסף מנקב עוד חור בבועת הכבוד האישי-משפחתי שלי.
כבודי גוסס למות. הנה קיסרות הכבוד תיכף תמות.

זכרונות
"והוא טרם טעם חטא".

חוסר אונים
עמדתי ראיתי וידעתי: - אני אכתוב על זה ו..שיגידו!
ומה שלא יגידו? ...-לא יגידו!

יומן
רוסיות. סטיגמת הרחוב שולחת אותם בקונטיינרים לבתי זונות,
ובמקרה הטוב לעשות עיניים לגבר הישראלי הנשוי שנוטש את אם
ילדיו לטובת הרוסייה היפה והצעירה. האופן בו המציאות שלי קירבה
עולים מרוסיה אל עולמי המציאה ממצאים שונים ואחרים ובוודאי
מפתיעים לטובתן.

יהדות
אני זוכר את עוצמות המשבר. אני לא זוכר על מה כעסתי יותר. על
שלא נזהרתי מספיק עם האופניים או על המורה השטינקר ש'מכר' אותי
או על ביה"ס שהחמיר אתי כל כך. אני יודע בוודאות שחישבתי את
עתידי להתרסק.

זכרונות
מסיפורי מסכת הכזבים של אשר היה, שבאמצע אקט עם שווה מזדמנת
התנשף בקצב התזוזות ופלט לה למתוזזת: "...הם לא יאמינו! ...הם
לא יאמינו!..." זה הלך טוב עם הולדתה אז של האמירה, שישראלי
גומר מהר כדי לרוץ לספר לחברה.

מוסר השכל
חביבי. חירבנת את המצב? מילא!
תחביא ותקבור היטב.
ואל תשאיר זנבות, לבושתך.

אהבה נכזבת
חבר יקר סיפר לי שהכל מלמעלה. משהו איתה לא היה צפוי לעלות לי
יפה, וכאילו משמים קלקלו לי את תנופת הרגע עליו יקום קשר או
ייפול כלא היה מאום.

אמונה
אין זאת שהדרך לאושר היא חווייתנו האמיתית. האושר גופו הינו
תמיד הפאטה-מורגאנה השוכן את אופקיו.

חלום
הוא קם מהמזרן המעופש אל הכיור הקרוב...
לשטוף את צבע ה'חום' הסירחוני, שהקיף את אצבעו.

בחוץ, יום עבודה, מתיש וקשה - המתין לו לאיש.

זכרונות
יצא ששנינו גולן ואני הזדיינו. הוא בכיף שלו ואני מהמכות.

אמונה
מי שהתגרה באבא שלי הסתבך בו-ברגע עם אלוהים עלי-אדמות.
סטירותיו של האל קשות הן וכואבות יותר.

מסעות
אתה יודע שאני אלוף העולם ב...שחייה לעומק?
זה היה האופן בו הודיתי, לבושתי, כי איני יודע לשחות.

זמן יש, גם זירה. ללחום זכות.
אך אייך? מאוחר, - כבר אינך!

חוסר אונים
רף גבוה התרופף. עורג אריגת
נשגבת אישה. לקוד מח המוח.
מכורבל דמיונות עדי התפכחות.


לרשימת יצירות השירה החדשות
שכול
אח לי. בכור אב.
בערבות ניכר,
לערבות ימיו.
ניגלה לי,

אלוהים
שפת עם-זר,
תורה תורשה.
יוריש מורשה:

אמונה
נטשתיני. כהשמט כוס
דורכת רסיסיה לעורפך.

יחסים
ומילתי לך: - "אהבתיך"
כמו בסלע חצובה.
אך באש אהבתי יימס
ואין עוד סלע, גם לא מילה.
אך עובדה- יש,
אהבתי- אש !

אמונה
- וניצלת.
הן לי נשמעת בלדת תינוקת.
ודיברת אלי ובשפתייך רטט:
"תכיר לקטנה, הן אתה האבא"

יחסים
הוא לבדו. מתמרן זמן.
ידע נעשר מרכבת מוח.
כלים נצברים אלי ארגז,
לפקודה, יחברו לו מתת

בגרתי אל עומק עיניו,
- של אבא שלי.
עיניים ששתקו מלראות בחייו,
כמו כבתה נשמתו - טרם מותו.

אכזבה
עלי עצב לוטפי גבעול.
לזר נגזר דין-מוות,
ב נבילה.

אלוהים
ריגושים מתניידים לאהוב-שנאה.
ובבד, באותו נשם, לשנוא-אהבה.

יחסים
נקרב מחדש מדשדש חורים.
אפלה תעמעם בית חיבורים.
שקע תשקוק תאורת חדרים.
תקע נכמה לתקיעת זרמים.

אלוהים
איישר קוד-גוו,
אמלא אלוהים,
- חיים בי היום.

הרהור
לגדות נהרייך אחכה. חכה.
לדוג את אותות אותיותייך,
לשזור בם מזור לסבל רוחי.

זכרונות
סבתי צד-אימי כיכבה רקעיי.
לנוף ילדותי הגיחה לפרקים.
מפלג מותניה כבויות רגליה,
כמו משותקת, כך לא שתקה.

יחסים
לנקודת האל-חזור,
ממנו גם אם תחזור,
עדיף היה לא לחזור.

אלוהים
נעצמו עינייך לפקוח אחרות.
נעצמה נשמתך לעוצמות ה'.
תמורת תרומה לך, תמרה.

גורל
התסלחי, אם תמחלי לי.
כי טרם גידייך רקמו עור,
חלב עודו נוטף זווית פיך

ביקורת
מחד, מוגנטו מרחבי שדה.
מאידך, מקשה ממוקשת:
"לא זהב שם! היזהרי אשה,
מוזהב השדה. סרק יתחזה".

גורל
לאופקי האי-שם, נבחשת קדרה.
גב מסך ברזל יסתיר קט משפחה.
שם נולדת היא, תינוקת תתייפח.
ימי עד יאריכו, זמנים לה ייגולו.

אין מילים,
ב-יש תוכן.
ואין שיטין,
לבינותם.

גיהנום
ישנאו אהבתם.
נשקפו צלולים,
אהוב לשנאתם.

מורבידי
סוף שבוע של אילתי רגוע.
שלושה ילדים חברו לביתו.
שניים היו מחלציו אך איאן
היה בן חד-הורית, גרושתו,

הגות
אדם בן אנוש, יעצום עיניו.
מוח רואה, נטול משקפיו.

געגוע
מקל יסעד-גוף.
מקל יחנך-רוח.

מיני-מונומנט

קצרצר
פיו אש להבה, עיניו מוות

גיהנום
היא צולפת. ממוקדת קלע קליעה.
תטען לאחד אחרי אחת. מחסנית.
ומגובה מותן. לא מכוונת, כאילו.
יורה היא וקולעת. תרטש לביטנו.

אכזבה
יצתה אהבה,
נתייתר ריח

אכזבה
"צר-לי, צרתי. לעיוור כתב-סתרייך.
בקשי את שתבקשי: 'ככה וככה'.
כיסי ארנקי, כמו כספת ליבי, לך.
עיניים הביטי, עיוורת-עברית".

אהבה
אהבה נושנה.
תאציל אצילות.
ליחידת אהבה.

אכזבה
דם הבשר של היום.
האבן של המחר.

גן עדן
מען אכרע לך. ואקרע לך.
אבכה. אשנק את מר בכיי.
אחווה בכור אחיי, כבד לו
-כבוד אחרון

ג'ננה
לכם אני, ייעודי חיי. יצירות אהבה.
חיי לכם מען. לזה נבראתי, מענכם.
חגיגות חריגיי אחוג. אמנת אמן.

אכזבה
תפשיט אותם, שניהם. אחד ורעהו.
את בן-המלך והעני.
ותיגע אם תדע... מי הוא מה

יחסים
כנר על גג, ירכון כינור.
ינגן עצב. יבטא עמקיו.
יכולתי חתולת להט גג,
טרם יכולתי לזה הכנר.

געגוע
נפשי תשובב, ינחמני.
לקסטת ילדותי.

יחסים
ליום אחרון נוקף ערש מעגלים.
לחמלת ימים, חמדת אופקים.
יכלה הר עיבל, תפארת גריזים.

ביקורת
אותיות דקי מיתר על תהודת גופי,
בחרו בי לפרוט בם, לדוק פרטים.
ואני מביע בם, לאמיתות הרגעים.
ברגעי קודש, תיטבל כל אות דמי.

ג'ננה
עליית מוצאי רבתה נחשלות.
מקצועות שפל, לדחק עבודה.
לנאורות הניתוק, אצדיע אבי.
אש לפידות. מחשך זמן אמת.

אהבה
דלתותיו מתנקשות לאין "יבוא".
כחרש יסתגר איש. יחפוץ שקט.
זולים בגדיו, יעטפו גודל נשמה.

ביקורת
אנסה, לעננה אגדירך.
תכנים נירקנו, להיותך
-מרחפת.

ביקורת
נמשח גופי משמני נחיליו.
עת ייסחט, זיעתנו תינתז,
לארומת שושנת הריחות.
אסניף בושם, אלוף אליזה.

הרהור
מטוס הווה רועש,
נוטש אלי שמיו.
ילד הווה ואיננו,
נוחת אלי חלום.

ביקורת
תובנות תמקמנה לתרבות שיח אהבה.
משם מבית האיכפת. תדרוך טוב דרך.

געגוע
כקעקוע
מהוה,
-בגעגוע.

הרהור
נכמש אדם כפירותיו,
סופר עדי אור אחרון.
יבקש מתקפל, לסגור
- את הבאסטה

אכזבה
אני. אני מאמין באמונה שלמה.
בביאת אהבה. נאמנה וצרופה

ורק יתושי דומן - ינעימו.
רקוויאם.

הן עדיף יושר הלבד.
מול בעין הביחד,
המשכר כל שקר.

יחסים
נבעת לו אדם. חופן, יחפון מענה.
כלואים לו חייו. לאחת הוא חייב.
ירצה רצון. ירוץ, יתרוצץ מרוצה.
לחום חיקה, לאחרת. רק תענה.

ביקורת
עו"ד. עצת חכמים מלומדה.
יעודדו לי לוחמה עד חורמה.
חיובי אויב אפס יתאפסו, הן
מסמך עדות לי חתום כדבעי.

כדור חוטי צמר
דקור מסרגות
כטורו כנוע לתרניו.

יחסים
ואת לוחשת, מסודדת מילים.
הברות מעוכות, טון נחשושי.
לייצר טקס. זמן איכויות העל.

מורבידי
איך קרץ לי נועם, שושו.
אצבעו תצליב את שפתיו.
מחייך הצדקתי לז"לי לי.
-בוזז הזמן.

אכזבה
שמחי בעיקר לעצמך.
הן אם נגזר, אזיי ראוי
שיהיה זה קודם ולפני.

חלום
הנה כי כן, נגשמו מעגלי חיי.
לרעות גם לראות בטוב הזה

אכזבה
עקרונות עקורי כל-עיקר
-תאשמנה!

מצב
בהינץ שחר
אשחר בוקר.
אבכר לבקר
את פנים עצמי.

הרהור
לקב באושים. יקוו ענבים.
בייש אחרית, לקוו ראשית

יחסים
חולצת חלוצת חלצי
מהדורת דור מידרדר

כנועי אהבה בת-חלוף,
יהפכו ידם מכף ליטוף,
כסתירה. סטור סטירה

ג'ננה
נשמה
לצד רוח, כצוות יחברו
- אל,
לב מתייבב.שותת לעייפה

ביקורת
בית תפילה לך, ומניינים
מגורי המריבה מקדשים

אלוהים

הרי את מקודשת לי
כטבעת, בזו התינוקת.

ביקורת
שוב נעלם מותיר שובל.
הפכתי עוד אבן לאושרי
-מזל עקרב.

אהבה
ירגיזו פסוק שפסק.
יתעמרו מילה חצובה.
המה, לא ילכו יחדיו!

מלכת שאול. במגלב מלקת נפש.
בארס תיטוש-ערש, להרס עיים.

ביקורת
נפרץ חד מסגרת,
לשבת כס משפט,
לבחון ביש כתמים

שכול
גלי כאבי אתגעגע, הן
שם לחוף רגעיו,
יפכו קולותיו.

יחסים
הלא 'משמרת אהבה' הוא

-לתינוקתי

נטולות הנה מאום,
זולת רכש-מוח.
ריקם תצאנה. רק,
לכת-אכזב, בעל.

כי במכחול אצייר,
בדמיוני המשתלח,
-מעשה חליצה

יחסים
הן שד שם, בבקבוק נפשו.
יצא יתנקה, דיבוק יתעתע.
סד ראשי יכה בו. אתעלף.
ובלבד שיצא יציל שנותר.

ביקורת
נאמן לחיישני כל הזמנים,
בי נשבע: נאמנה ואמינה!
משפת גופה אבין לה הכל.

שהרי כל התנ"ך
על פשוטו ומדרשים,
עומד על ביס הנגיסים.
ככל שתגביה למרומים
תרד תתפתל לעומקים.

יחסים
אכילך. לך גב הכתף.
עד ישוב כוחך, לייצב
את פארך -על רגלייך.

ביקורת
על סף אובדנו, יאחז ויחבק:
שלם אמוני. אשמח אידי, כי
אליך איש שבע ומבין, באה

יחבקו אחוות אחים,
כחבק מיקשת בטון

לצנע לי המעטתי-קחת. אך המון.
מחולך לי. כגרגרי זהבים הצפנתי.
מזכרת אהבה לי, לגנזך מצולותי.

אכזבה
מרחף קצוץ קנה.
חורק סלט שיניי.
משק שבר כנף.
מדמה לכעורה

זכרונות
יתגסטף. נורה תטלטל
צללים, עיניים טרוטות.
'תודה, או ש...' בום

אלוהים
על מרומי הר הגרף חניתי.
לנופיו: מה רבו מעשיך ה'.
חוזה תכולה עדי מרגלות.
תוחלת חיי, יציבות אושר.

גורל
ואת שווה מיליון,
עם מיליון אפסים.
ומזה - אין שום עודף!

מצב
קח לך... אותך! את עצמך!
לשנות מזל, תשנה מקום.
למרגלות. שמה המרגליות

גן עדן פרטי נחנך,
בשאול חורבות חיי

אכזבה
פסל-אדם לנימיו ודוק-דיוקיו.
כפוי יוצרו. שותק עד-עכשיו.

אמת-אהבה. תיווסף קריסותיו.
תיוותר-בת, תבקש... אך-שווא

יחסים
על כס ישפוט. דין-שבט.
בועטת חלב, תנפץ שבט.
תישחט. לשקל משקל.

הגות
"עד-כאן"!. מכאן ולפנים תצלצל.
נגב רגליים לשמאל-ימין. תמתין.

יום אחד, לערבו.
כן, לסופו של יום.
תמסגר. תקיפמו סביב.
- כרוכים ושלובים...

אמינה דרך, אין תועה.
עוצמת כיוון, אין טועה.
תצעד מלכה דרך מלך,
תחכם דרכי מיטב יעד.

ויש בנו אנו, בני אדם. לדיוקנם.
כמו מניפת גב-קלפים נבחרים.
לחשב מוח-בטן, יפרפר גם ייהפך.
מול מזלג דרכים, דרך-גורל לקחת.

יחסים
חגיגתה נחשכה. שתיים ועשרים.
אלי-על פסגת, ה'עשרים ושלוש'.
נסיכה הייתה. עדי עולמים תהיה.
שועטת בגרותה. אל רקיע תוארה.

ובנועם חיות חיוכה,
של זו הקטנה.
תיפעם היא לנו

ינווטו משאבי למתת.
רכים בית רבן, ילדים.
מעגל יחוגו. חוג חוגים.
פרח-יצר יביט, כי ינביט.

ג'ננה
מאשפתות, לקיר ביתי אישה.
רך וענוג מבטה. כתפה תפתל:
-בזכותך.

ונובט וורוד תקוותי,
בכרי החשד הנובר.
צומח רצון של ראש,
יד אוחזת, מגל יונף.

הגות
הומים בי. לרצות בה. לרצות לה.
מוחק את רעשי היום. נמקד שקט.
לאישה רק תאהב. תשתוק אהבה.
היא יפה לי. תחוש את יופיי לה.

זכרונות
אם הבנים אכן מוחה.
אם הבנים גם שמחה.
-הללויה.

אכזבה
ביש מכחול יסרסר בד.
לייתר סוגר. פס חושב.
להכיל תפארת אפסות.

זכרונות
פסיכולוג חינם,
שעריו פתוחים.
לוטף בקצפיו,
סערות חיים,

גורל
לגילגולך היית לוחם פרטיזן.
ניכדרת למות. ניפלח ליבך.
לליגלוגך: לזרועך כתם לידה.
שם נחדר! התהין ותפקפק?

אלוהים
מחשב את קיצי. מדדה אלי
סולם שדי. שם אכוף מעקה.
-במצפה הכוכבים.

גיהנום
מחשב-אדוני ממאן תפילה
מורד וקורס, תוכנת-הפעלה.

אצבע "זוכה" חשופה, תשאף טבעת.
יחליט מר-גורל. אלי-אללי: פי-טבעת?

גורל
בניכר של לוב, כיתת איטלקים.
יצעדו כל בוקר: 'שמאל ימין'.
קדמת גזוזטרה, לצוו 'במקום',
יסבו ראש, מעלת ילדה ישיבו,

יחסים
ואת בקיפאונך תתייצבי אמת.
תצביעי נוקב. הנה כי כן ראו:
- מפלצת.

ביקורת
למאזן גירושים לסיכון סיכוי.
ינשא זוג, קדש נצח זר-נפש.
לעיני קבל-עם, יכריז כתובה.
בשלח לשלום, בטביו ישלם.

ביקורת
לציין נטל, כבד משמעות,
גומד כמות, הוד המהות.
-חילוט ההחלטה.

אלוהים
ובשילוש - ניטעתי בה,
קדוש קדוש קדוש.
מלוא כל הארץ כבודו.

קצרצר
בוקר טוב.

שכול
התשיעית - זו הפעם.
התשיעית של נועם.
נגינת דממה תדמם.
תינגן אל תהודת חזי.

אהבה
לכשירגע הכל,
התמקדי מוקד.
תתהי תהיות
-נפש הומייה.

הלל
סופר רמ"חי
-שלם.

אכזבה
ואת שופטת הכל. לכאן ועכשיו!
מנתצת, שורפת תמונות אהובות,
שליוו את נוף, בחירות בחרותי.
כאילו אני רק לך, ראשית אהבה.

אפס תיצלח, מבוך עד נבוך.
מכתש והרים, קווים לחפוף.

יחסים
עתים, בנק תאי מוחי,
נשדד ביזת אין-מפריע.
שטרות המידע נפקדו.
לא הופקדו הם. נגנבו.

ויהי ערב ויהי בוקר.
יום אחינועם.

תמונה טמונה - בזו המילה.
משמים נברכו ב'זוג' המילה.

בדידות
מר-מרת המזלות,
תמרמר או תמזל

הגות
ושוב תמונה...כמו סמרטוט ,
מתעלמים, או מכרכמים פנים .
ו...אין מתכופף להרים .

הומור
יבין הוא לבד.
או צוו-יצווה,
- את הזבל!
ותרסטל... יקירי.

אלוהים
לימינו עלי כירסי,
לתפילת אדוני פיו.
חנן דינך - חיים!

יחסים
סבל ימים יעידו שנים. אם ביתי.
לנפשי נחמלת. ולוואי גם מוחלת.

יחסים
לבין רקותיך, מוח יפעם.
חשב-מכונה. ייזום מזומן.
שקול שקל. משטר שטר

אכזבה
מתקרבת קרבות.
מקריבה קרביים.
קוברת סודי סוד,
את אמת אהבתה.

ביקורת
מגלבו של השטן. וסכין השכול.
הואילו להועיל מענך איחוי אם.
הן למזבח גמירות דעת ילדותך,
הקרבת עזי קורבנות, ביוקרתם.

לבחירתך אתמוך. מענך.
אבטל משקל של שיקול.
יחף אצעד רדידות מים,
צאתם קלות. לזמן קפה.

ילדת פרחים לי: 'תיראי'
תגיד לה, 'זר לך הבאתי'.
קט כוס תכיל, מים יזינו.
קומץ פרחי בר, טריים.

מדי ערב, עדייך.
לוטף את גלייך,
כריות כל אבר.
לקפלייך בינותן.

גורל
שנות נאמנות, שרכתי.
ליטוש רעייה.
לרטוש האחרת

ללחום אצא, אכניע.
איום האויבים.
-בדידות.

תחושתי
ומאום את דורשת, אישה.
מסורגלת אלי יושר נדיר.
נפסדת, אך גאה מוותרת
להתנחל לפיסת שקט, כי,
רוע אדם, ביש, יכייס נפש.

אלוהים
כמו אתמול זה היה, להיזכר.
לימי הומלסותי פניתי עדיך.
ואתה אבי תלקט כל כספים,
תרכוש מבנה. תייעד תפילה

אך, ומעל לכל,
לבשר יש גם נשמה...

איפה את "נשמה"?

אלוהים
אלוהי הצליפות. חץ מקשת.
המזווג תור בתורו, לזוג יונים.
תכרבל לחיקי. כוס התה שלי.

שיר ילדים
אעיין לעיניים. פניהם כמרקע.
זיקוקין של זכות. שמחת האיד.
לאחוות יחד, תחגוגנה העיניים.
שלישייתי, כמקשת אחים לי!

ביקורת
עוד מעט קט, כדי כמעט,
זף ונזעף לדין האגואיסט.
נכפש הייתי כמביא חיים.
לאמלל את התמוטטותם.

מצב
שלמה ומשלימה.
משלמת חצי
ונהנית כפול.

יחסים
יהגה הגיון הגיגי אהבה, אך.
ילדתי כה קטנה. מה מבינה.

ג'ננה
קורא לך את אופי בגרותך, ילדה.
כבר אסור לקרוא לך ילדה. שהרי,
גדולה את יודעת הכל. ומבינה ש,
ויש לך 'אבל', הוא מסייג כל עיקר.

חמשיר
אך לזה הקטן ש 'אותו' הוא מקציץ
הכל ממש כמו... על קצה ה 'שפיץ'

געגוע
ערב טוב לך, אחות קטנה.
בשמחת בנך, נבשם זכרך.

הגות
ולו רק למען יימס קרחון
לגמד לך מציאות מציאה.

אכזבה
לעד אז. הירחקי. סובי מחוגת חוני.
לאמור. אשבה ואחליט: בת מי אני.
הלרק אם? מענה תתאפסי אבהות?

שכול
ראה עתיד, שם טוב יבהיר.
נצור את האין, חשוק ב-יש
-מען טובך.

יחסים
כמימרת האומר: לדג
שקיבלת, ישך ארוחה.
קבל חכה, נצח תשבע.

אהבה
פתאום נגלה לי,
הרגשתי והרחתי
את...
- דבש חיי.

ג'ננה
תפתיע: כי נמלכו צוקי עיתים.
לא אוכל איש. רק ילד אוכלה.

אלגוריה
יתמסר כמו קודש. עיניו יעצום.
עוצמת קרביו לגלי התרגשותו.
לשיא יתפרץ, יתפלחו הקולות,
מאורגזמות הלב, הרוח המוח.

גורל
כי ביום ההוא שלחני.
ריבון כל עולם. היות
אביך אוהבך מולידך.

אלוהים
להעצים רגעים. נפקחים,
נעצמים עד מוות מחשכם.
תת חיים, ולדיין לם אמת.

בקור רגש, בזה המטבע.
מראש ישולם. בגועל ושאט,
כאתנן לעת-מצוא, זימת זונה

אהבה
זורמת היא עורקים. תפעיל לב.
- את לב האמת.

אלוהים
ויש את יפתי. שותקת לנדיר יופיה.
-יופי טורף.

הרהור
ואני האחד סופר סיפור.
היה היה גבעול לדליות,
שלח ענף הוא, כל אבר.
התעבו גם הן לכל עבר

אלוהים
זמן איכות לך, אלוהיי.
אבקר, שבת לבוקרו.
אתמקד, מוקד.
-לאש תוקד

מצב
את מדע מקובלות. אנסה.
אך לה בעבורה, נזקנתי.
ממרום גילי, אלי הנער?
איך אמדוד? עדיף נדוד!

אלוהים
שוב, יציף בי זיכרוני.
התגודד ראש בית-אב
התייחפו, נפרש טלית.
נכרז שמם: 'כוהנים'!

הרהור
חלופות, תלטוף תעטוף.
עת ייכמרו חמלי רחמיה,
בהיות אותיותיה אותות.

הגות
ולמען לא נאבד אחד רעותו,
נמצאנו מסמנים בועת יומן.
שמה יהי אשר יהי, ניפגשה!

ביקורת
לעת שוך, אשאל לה חלושות: היאך?

זכרונות
צלוף ציצת ראש,
לצחנת קטורת,
חנקת בית שחי:

גיהנום
תיפרד. יד פיה תפריח תנשק.
ויד שנייה תנופף. ודמעת עיין.

אוהבות העת.
אויבות ללא עת.

אהבה
כמו בת קול, בהד שמים.
מלווה אצבע מצבעת:
'קח לך אדם,
הנה כי כן,
-שלך היא'.

אכזבה
מיכל גופי, להכיל רוח.
ניפחה, פגה לי מאיתו.
אשובה לבדותי. אליי.
אתנצל רוח, לנבגדותה.

כוח. גם חן לה, ל מילה הכתובה

חדות מיליך, חצובות.
חד גרזן. חוצב לב-אבן.

ג'ננה
אם עד כדי זאת היה, ואכן!
אז אולי כנראה. שווה בדיקה:

-אני אוהבת אותך".

ותוותר על אהבתו, אולי.
אך לא על אבהותך לו,
על אהבתך אליו.

אכזבה
סבבתי ים-שאנזים
אווניוז ובולווארדס
קטנים הם, וודאי.
מענקי ילדותי ו... די!

ג'ננה
הוא חייב חייו לחיק תושייה.
פיטרל איש יאגף אתר סביב.
מתצפית עומדו יביט חלחלה:
D-TEN אימתני ידחף גלי הר,
כדחוף אם את עגלת תינוקה.

הגות
אנוש,
דין
-כס

נהנית? אם התענית והקאת?
פרוש כפיך וספור - את עשרת,
אשמיך.

תחושתי
שוב אחרוק-שן
אכרכם פנים,
ארקק ארק,
אתוז צד

ביקורת
באינותה, סב סביב טובכם.
לתחמוק בית, רעות זנונים.
יימח שמה, בת אלף אבות.

התלמד? דרך גבר ב-עלמה.
לאיזה צד של הפרוסה,
מרוחה החמאה?
חמאת החיים. לשד הנשמה.

באושים הם וקשים.
מטעני רסק-נפש.
אלי איש-מבין,

ג'ננה
מאויים עד עייפה, אך אקומה.
כמו אתחזק, על חזי דם-פגיון.
אקום ואצדק עד אכניע: "מט".

זכרונות
איך למיליון, תבער לה השמש!
ועד אנא אני... אבער, עד מתי?

איתרע מזל, יתריע.
אהבת חיים כובלת,
סדרים למשק בית.
צל חומות הבוגרים,

חסד זכרך ילוונו עדיך.

תחושתי
יענו. בנתך קולות יגברו.
לסדן ליבי, פטיש יהלום.
-אני נשבע!
-אני נשבע!
-אני נשבע!

שיניי הפעם טחנו עדרים.
חצץ התבולל להתחזות.
תותחי שיערי זורקי לבן.
עיניי נחדדו נקלפו אובך.

ג'ננה
קלעי-אויב, ימיתו.
בינותם כתמי-חיים.
לתמרן-בם גוף בני.

גיהנום
ואני נהג. אחכה אות.
אשתוק הגה, עת רגע.
יתארז גופי לבית הגה

ומבושמת היא לניחוחות,
מזלפי ריח לבית-אדוני.

אהבה בייסורים
-תיקנה.
עודף לה, בדמע.

בנועם ירפה את חושי,
לזיו חסד נועם זכרו.

אלוהים
ידידיה הדר בואכה חיים.
כלה תיחבק. תזז יפרכס.
גווילי אדוניי קופלי נשמה.
ישרוד עם. נרדף אובדניו.

גורל
אתגעגע חוות מגע.
שוב מגנט יחבוק גוו.
בהתדלק אוקטן סילון.

ביקורת
למנת הדבש, צוף אצפה.
תוגש מגש, מתנה מותנה.
אולי תהיה, אם-לאו ובכלל

אהבה
שם פניה מונחי כרית.
פזורי שיער יקיפו, זר.
במוקד יחוגו זוג עיניים,
בליווי חמשת החושים.

זכרונות
רחומה הייתה היא, עיר ואם.
אווירת אויר. חופש מתובלנת.
תכיל תסכולי משבר, נשברי
ליטוף לחולות חופיה. אילת.

זכרונות
עתיד יתפלסתר עבר.
שבועה תעיד מהפך.
קידמת מוח, לשד עצמיי,
מעוצמת חלוצי חלציי

אכזבה
מעובר ושב, חולף לחלוף.
גם חליפות יחליף חליפה

יעופפו הן את מוחי.
-לעבד אבדון.

הרהור
עיתות ירפה גוף.
ייחזק לם המוח

תרצדנה מילים לרעיון, כמבוע.
ומשפט של פתיחה דוהר לככב

לבד הנני. נתמכרו בי יופי התוכן.
נצבט, אשלם חצי, ליהנות כפול.

מלכת היופי של החיים - נבחרה.
ברוב אמיתי של רוחי מוחי וליבי.
לא נושאי פנים - לצבעי נצבעים.
פנים מרוחי פדר סומק, פוך עיין.

קירות יעטפו חום משפחה.
בלוקים יחברו את קירותיו.
כל בלוק, יתמנמנט ויסמל

אינטרוספקטיבי
ילדים לי, ילכו בית ספר.
זלעף גשם. צינת עצמות.
עייפו ערב. חוגים יכתתו.
זמן יאחרו, ייגעו ויגיעו.
.

הגות
הדוגמה הזו, אחי, עצובה!
האישה נהרגה, 'תה יודע...
בעל לבד מתעשת שבעה.
וניעור, לסיעוד לשלושה.

יפה-פיה כפייה.
וטובת לב היא,
- כמותה.

אהבה
באהבה עזה,
אעיז פרידה.

זכרונות
וליושב תחנה,
כתר-המעט.
-'אבא'.

שכול
כשהאדמה רעדה. ממאנת לעכל.
אתה יורד בה, תכיל בעל כורחה.
חלחלת מחילה. ידי מזיד זבי דם.
חולצתך למדף. מכתב בד ירגיע:

יחסים
לאישה מדאז לא הייתה כוונה.
סוג של פרונקל צמח דופן לב.
גדל מבפנים. היה חזק לממנה.

זכרונות
כמו אישה אהובה. אישה לה,
כבועת שפע אור למחשכי עד.
תחשק למחדש, משמע טונים.
מתנגנים כטונות, אמת אהבה.

אהבה
ייחדשו ימי-חלדי, ייסוכו,
חייה בחיי. דמה בדמי.
תשתכשך בריכות עיני

קצרצר
אם מוחי יפתל לה חשב.
וליבי ילבב, ילבלבו חדריו.

הרהור
לאין סוף עונת תפוז.
לעיר ואם ידמו מיליי.
מילים. ללא הפסקה

גן עדן
מורשת אחווה תירשו,
היות משפחת מופת,
נגזרת מקרע תופת

יחסים
להלוואי אהיה לך, טוב אבא.
כמו וכפי שאתה לי, בני ילדי
-ילד טוב.

אכזבה
אייה הפרח ופה-רך.
היכן ואיכה לא תודה,
למצרר צרות צר צורר.

אכזבה
לבד הינך ואני נשואה.
תפתיע: כן אהבתי, אך.
כאחוות אחות, לי את

יחסים
אזכור ימייך, על רוח גבית.
נעמדתי קיסר. עשיית טוב.
נדם כל יום, חרדת רע ליל.
שם עלטת חושך במת שד,

באין ניצוץ תיבצר הבעירה
רק בער יצפה אש תבער.
אך אומר לגמירות דעתך:
לא אמליץ ילדים לכמות

הפעם.
האבא שלנו -נמוך, גם גמדי.
ואתה בני:
חזור ביתי. לחום חיקי.

יחסים
כמו לוט המיתולוגי,
אליט כפיי פנים.
אחרוץ אצבעות, לבינותם.
אבזוז מחטף. מבט שדוד

אהבה
ושוב צדקה, הן:
"היכן שמעת
שקונים אהבה?!"

אמונה
כאומר: לא הלכתי. הנני.
סוף גשר-צר, שם בוסתן.
שמה, יום-אחרון. נתאחד.

גיהנום
ויהי ערב ויהי לילה,
- הלילה הנצחי.

ייסורים
רגע ופסיפס שברים ישיקו.
תחבור פיסה את רעותה,
צייר לב שבור.
עיי חרבה

שכול
חמישי באפריל הסתכמו,
יחדיו לחמש ועוד ארבע.
והיו הם לתשע. ונוסיף ל-
שנת לידה, שמונים ושבע.

הגות
הן אחיך שמו - מוות.
פקד אותי, לכרות איבר,
ואתה כורת בריתי שלום

פוליטית
מקדום אלי קדומים,
נקודה לבנה תטפס.
למן מכער אלי מתאר,
ג'לביה תעטוף ישיש.

נוסטלגיה
שם רקיע אל קרקע ומימיו.
יגע לא יגע, ילטף. אתרפק.

אלוהים
לאימי, אשת חיל,
ידעה היא לומר:
אישה היא 'הישג'
לא תושג כמטרה.

מצב
אל-נא את זה תיקח לי.
- זה שלי!
כאחוזת בית. אוחזנה.

מצב
ערב שבת, לעת כלה ילדתי.
תעטף שמלה, יחצו שיערות.
גולת קוקיות תקשט לקצוות.
קידוש יכון. בסבב משפחה.

זכרונות
כפית קילשנת אל פה
ידמם. מאום בל ישאל,
דתך אשחק ואשתחק

הפגנות ועצומות,
חזיה, כדגל אש.
-'אנחנו הנשים'
-'אתם הגברים' .

יחסים
מכנסיים לך אישה. מילא!
רוכסן קדמת מפשעת, גם!
אך אבוי, ולו בדיחה תציעי
לשיפלך, לוט אישך -שמלה.

אכזבה
ובית הלבד,
עד עדיין.
עומס את
-נוכחותי.

אכזבה
אישה מתחקרת לו.
מפוחד יגיב לה כ...
-שוטרת.

ביקורת
ובין עיים קולות רכים
ואין יד תדוג עוללים.

..תרבות של פנאי,
- כאילו.

ג'ננה
עלום לי, דבר אחרי מות.
במת עולם תתייתם ממני.
נכון, יבכו ארבעה. ואחת
תירק. עוד אחת תדשדש.

אכזבה
פה תגור. תקים את מקומך.
עוינת אותך בכורתי. וותר!
תבליג עוכרת, תצדיק. הרי,
אתה הבוגר, היא רק ילדה!

אהבה
אש אישתי. אם בית. אם ביתי לי.
-אשת חיקי הנצחית.

אמונה
כל רמ"ח איברייך,
כרומח לי, להכניעני.
יחברו שס"ה גידייך,
אש-אישה, לשסות

הגות
בבועת הריק, נבעט כדור הבדולח.
שרביט יצביע. ישרבט אל קו סיכום.

ביקורת
למדה לשאר-רוח תרומם.
לשנס אומץ, לאזור ולומר:
-סליחה.

ג'ננה
כחוני יחוג. יעגל גוף.
יסתגר, ייצנם ייצמק.
יישא תפילת משאלה:

בדידות
צולח הצלחה. זעם נהרות.
דוחפות הן, בשטף זרימתן,
אל הבלתי נודע, שמפתיע.
עיתים בתומם יעמדו מים.

גורל
לעדר אדירים יתהדר.
יתפשר, פינותיו יעגל.
עד ליבו. שם לב-ליבת
- מהות הישות.

לנועם גם כנפיים!
הישיקם אלי...
-וינשק לי?

הן רוחי תרחף לה ביניכם.
תיזון היא ותרווה - מנת נחת...

שכול
ואני רואה את בכייך
מלווה את אדי הכאב
המיתמרים מעל ראשך
ואני מקנא לבכייך.

ביקורת
זמן מזדמן הזדמנות,
אני מזמן אלי שוב ומחדש,
את משאבי הנפש מאת החירום.
להתייעצות דחופה. מתבודד מרצון

שכול
תיגב לי דמעה, מען,
אראה גם-חיים. נכוחה

גורל
סבוכה את, מתומננת חבלך.
בסיכוני נשם. מחוצלת גוון.
היא שוקקת לך אימא שלך.
תיעור, תירה ידיים, תושיט.

אכזבה
נושא נס היה. מטיף בשורה.
הורים: בנות, לברכת האבא!
תהיינה הן לימין של תמיכה,
עת זכר יזדקר, סבב פרסה.

אכזבה
אש אישיות
-תאשש.

יחסים
ואני רק תיבת גוף תמימה,
שאתם נאמנה. מסע חיים

ביקורת
מסתורין קלסתרך, ירתק.
טפחיים, יעיקו לכל טפח.
בכל אמירה, תייתר חשב.
דמות, חכמה של שתיקה,

הבט, אם זכית, לפני המנגן.
איך רוכז ועוצם הוא עיניים.
חרושי קמטים, זעים כמיתר.
נעצמת רוחו להשכין שלמות.

יחסים
בפקולטת הכבוד,
איבדתי אותם

ספר ימים - שבעה,
ספר שלוש.
סופר שנים כל השנים.
ויישאר לספור - 'שלוש'.

ביקורת
נכבסים לבקרים מכנסיי.
על מכלול כיסיהם. נרקן
כל כיס, יתמלא ויתרוקן.
חליפות יתעתעו בי כיסיי,

ביקורת
ויאמרו אנשים: לאחד ממאה.
יענה דל קולי: חשכתי המאה!

הרהור
לא היו הן מטרה, כי
כמענק נמטרו מטרות.

אכזבה
ואני, תוך עמי אני יושבת.
הייתי למרגלות, דשדשתי.
לטפס תחנות ביניים. מזיין.

איכה אשחזר. לדל מיליי אנסה.
יעידו הן למקצת, לאמת חושיי.
ניצחתי. הן אמרה היא כן. אני!
זכרתי לה לצוק עתים. מוזהרת:

זכרונות
ירקן הוא. אך 'כאילו'.
מלחמת אחים נכונה לו.
שכבת הפחם השחורה.
ספוגת טעמי על. עניות.

גיהנום
בשר לנתחיו,
נפרצו-נפרדו.

תצטחק לי נפשי, תתענג זכר.
איך התהפכו שם כל יוצרות.
הן היה זה 'הוד רומו הקבלן'.
שם מלכתי, על פי נשק דבר.

ביקורת
נחבלו ימי-נטישתי,
חמוש כל-חמישתי.
באין דלת תיפתח,
לאין שולחן שבת

שהרי יעקב במשפט יפה הגדיר:
"ברחל בתך הקטנה" כנף האמיר!

ביקורת
מגדלור. שם של קטע חוף.
אשרף איש-ערב, מתקנסל.
לשררת תפקידו. מתאנגל.
למבטא ערבי יטעים מילה.

אהבה
ואני אוהב בך את מה שאתה,
ואת מה שאני בתוכך

בשלות נמסה בידי בוסרות גופי.
ניעורנו כמו מנערי ראש. לומר:
"טוב, איפה היינו" תכפוף דף.

זכרונות
לביש בושתו. איד של חגי.
ראש שמחתי. נכשל בכורי.
מהיות מנצח. גיבור ילדות,

ביקורת
מסורגל ישר. כי...
רק שם. תסתכם
-מהות הווייתי

ביקורת
אצבעותיך על רקותיך, בהן
ועם מה שביניהן, עשית הון.
לא גזרת קופון פיס או לוטו
גם לא ירשת נדל"ן תלפיות

הומור
טיפש יביא למיטב צי ספינות.
ונוכלת תדאג ל ...מי המצולות.

כי אי-אם תכיר לוולדים שתשריץ?
ללא גבר זקוף, התרפק להעריץ?
אי-גבר לא ייעור בוקר ליזע-יום?
אי טוב-חיים באין אדמה לפריון?

אכזבה
ושוב למחדש אתמסר עוול.
תנצל למתנצל, על לא עוול.
אתעקש לחזות איתה חזיון
כמפיח חיים בגועש תמונה.

געגוע
עשרים ושלוש. גילך לעת העכשיו.
עשרים ושלוש כמספר מתלווה לי.
יום בו נולדתי. ובכלל מה הקשר?

גורל
הם שלושה. כבר גלשו גילם.
לימים, היו חותמים על פחות.
חדשות בקרים שלג אשתקד.
ייפרשו ייטיבו ספסל, לשבת.

ג'ננה
מקק מותז מוות, יהפך על גב.
-שווה!

געגוע
מרחוק אור ירח כבה.
יללה, נשאה אשכבה

הומור
ככל וככלל
-יישומו שמיי!

געגוע
ולא-היה, כהיה. יקוטטו
את ייתרת נשמתי

גן עדן
יעף אטה מיטתי עת אפוש.
אייחל נשיקת-יניקה על פי

הגות
עייפתי לשמוע איך 'אושר' מפרשים.
ולא אתיימר. גם אני... בכשל נידונים.
אך מוזמן כל אחד, להביט אל פני.
האושר נסוך, כש... אחינועם בידי

ביקורת
כבדו אותיות. הקיר מט ליפול.
דיפלומטים, דופלו מט-ים
- יכפילו פנים

ג'ננה
כלוא גווי, סורג רגלייך.
נשפדים אלי לוח חומך.
מטיח בך. זעם הר געשי
רעד כל. רגע תינתז בך,

אתרצה אליה אשת חיק. תתכבד.
אחשוק לה. אגעגע רגעים עדיה.
יחרקו שניות כשנים. אתמגנטה.
אל חן חיוכה, לצחוקה גל יגלגל.

שם צפויים לאידי
- אחוזים שניים!
ואולי אללי
...עכוזים השניים?

ביקורת

קצרצר
חירות החארטה
התחרטה.

ביקורת
שתשיאני אישה לנגיסת תפוח.
מעץ הרצון או עץ הדעת.

שאינו יודע לרצות,
אינו יודע
-לדעת.

גן עדן
"גולן", אני מכתיב מארח:
"נחזור אמש. כל תג מחיר.
הפסלון ההוא, זה נועם בני".

וידוי
.עיתות עטייך, אאותת.
אשן. עדי אש אישון.
אישונייך ישננו אש.

קורס את תנאי הסף. מעצם גיל. הן
הקדמתי מידי לצעירותך. התודי?
אולי גם אני נושא את חיני לפנייך?
קצה חוט מרצד אל מול עינייך, הן

יחסים
נערתי ניברקת את נוכחותי לה,
להבעיר בי את מנועיי הכבויים.
ולך תודות אמת, לבית שוקראן

תחושתי
אקום מאת ים-דפים
כבדים המה עמוסים
הועתקו בם משאי

וליבי כבר פועם בה,
שישים כל דקה.

ביקורת
לסוף יום, לתדע:
גורל, אם ניגרל,
מפלט זמן יחבק.

אכזבה
לטוב שחווינו, נערה.
נשובה, יחדיו נחבר.
לקצה חוט, אז ניטש.

שכול
אלי משאית, שעטה לראשך.
לשנות את צבירתך. לנשמה.
ואני, שב מידי יום וקובר לך.

הגות
יפת מראה,
תיבחן ל-
תואר יופייה.

הצווחה שפילחה את תנוכי,
עודה תהדהד תהודת מוחי.
איומה. מעוכת בליל מילים.
אני מחזיר לה צועק: "נופר"!

יחסים
גאה, אדגל בך.
לרום תורן ספינתי,
חבוטת שירטוני הזמן.

שכול
ותמיד.
יש לך עוד מקום,
לעוד זיכרון נוסף

שכול
בני כלבה יחברו אמת.
ב - G יומם, מקדש יבואו.

זכרונות
ניכזבתי כזב אמת.
התאכזבתי לטובה.
צ'יזבט, ניצח מקור

שכול
מעווית אופניך, היה לי ברור.
ראשך, אופן וגלגל המשאית,
נפגשו לחלקיק, לתלוש קווצה.

ג'ננה
נחשיני. אלי דלת אגיע.
לרחבת הול הילה תהל.
תיצמד כנף. תימקד כף.
לחוג את חוגת ציריו,

יחסים
אקלוף אספסוף,
פליט אלי מפלטך,
אטהר אל תומך.

זכרונות

אהבה
תחבק לו אהבה. תאמר חנוקות:
"זו מחמאה. אני כל כך אהודה!
האיפוק והשקט יחבקו לי אמת"!

הגות
אקדים דקה לך. פה אעמוד.
אתפנה פינתי. אזדכך זכרון
-קורבנות הישרדותי.

הרהור
אקדים דקה לך. פה אעמוד.
אתפנה פינתי. אזדכך זכרון
-קורבנות הישרדותי.

זכרונות
הן יודע כל מבין ובר-דעת:
ארנק לו לכיס, כמו בדיוק,
שארנק לו ללב. וכספת לה
-לנשמה.

געגוע
יבקש רק את קט-מקדשו.
לפתחו יישול נעליו. ייקוד.
אל פני אהבתו

געגוע
תאנים לי במקרר ביתי.
ואני נוצר לם זכר אבא.
התחבבה עליו התאנה.
בכפו נאחזה לו. בוצע.

אכזבה
תר מזור. מעין שורת רגעים.
פורק ומפלל, לממצא מענה:
אם אכן, היכן ובמה, עוויתי.
אזי, עד אז אודה קבל: אכן.

יחסים
נרתע להגזים: נקוב אתה.
הן אתה היודע תמחיר,
אתאים לך בכל מחיר.

ביקורת
ה'רק' שלך, אשת חיק.
זה 'הכל'- לשד כל חיי

יחסים
בדרך כל בשר, אני
שולד את בשרכם.
ואני חש, זורם את
-עורקיכם.

יחסים
זוגיות טובה,
-כמו זוג כריכות לספר.
ותוכן הקשר,
-כמו הדפים בין שתיהן.

יחסים
תסתכל בניין. דוממות אבניו.
תראה בו רק את יופיו, לאכן.
לא תוכל געת שאלת מהלכיו
איך נזרמו שלבים, את מישכו.

זכרונות
אודה, כי ניקרנת לכפותי.
שחפנו חשמל להתרעד.
נרעדו אצבעותיי לטופף.

כמו קלפים חפוסים,
- חיינו. נטרפים לשלוף,
- קלף מנצח.

קראתי עיתון על הרג ברשלנות
הורה הניח אקדח לשידה. לרגע.
בתאו מבכה הוא את ילדו. משלם.
הוא יושב לא רק שבעה. מי סופר?

גורל
ולתומי רבותי!
למרבה ההיסטריה.
החזרה ההיסטוריה?

אכזבה
נעמת לי עד מאוד,
מנועם עד אחינועם.
למן הרגע נרתקתי
לדעת זאת לי, שלי.

הרהור
נפש חפצה תגשים מאוויים.
תותיר חלום יתום. לשקיקה.

גורל
תתעלם. למחרת, תטיח בו שמיכה.
יום. תדלג היא עליו, תזרוק פרוסה.
כחוני שעיגל. מלך כנוע עד קנוסה.
- אין אחרת.

יחסים
אם בנות תקונן גוזל יונה.
תרוצץ משען כרצוץ קנים.
לחוות יום באופק רד-ליל

מוטו של: 'איני שותה קפה!
כי למפרע יודע אני. זמן לי.
לא יהיה לי... להשתין אותו!'

אהבה
"תספרי עד עשר" היה אז ביטוי.
שקיקת זמן. נוחות חוויית אישה.
תערוך חם שולחן מטעמי כבוד.
תחלוק גוף מיטתה, תרומם נפש..

יחסים
על חרטום קרוז, אתקרז:
-אש!

מצב
העיניים לא משו, המבט בוחן:
"אומר אדוני ש...גם אני עצמי,
-מראיין את אדוני."

ג'ננה
הן מחד בת נעוות מרדות.
למאידך ככה תגדל להיות.
בת אביה. תנטור כל אימת
תאויים. אשת לפידות אש.

אלוהים
וגידים נדרכו להידרך
וכף יד נפתחה להילחץ
וצמצמי עיניים הבזיקו,
כמו אומרות: שמע ישראל...

יחסים
גחלים לוחשות לא ילחשו אהוב.
רק אש תזדרד לאין סוף. תיכון
-לאהבה.

ירד עם. רודד כאפס אספסוף.
לאמור: לסף סנטר יותז ראש.
ולבית מוחי, אחדד ביש-חזיון:
"אישה נכרכתי עדי תכריכים.

אכזבה
ארור אב. יימח כל זכר.
לפרוטות תפרוט היא.
למפרט ערש: ארס הרס,
לפרוט מיתרי בשר מעיו.

יחסים
יוקרה תמדוד לכם זמנים.
שאון רסיטל, כרסיסי טל.
אבא לה, יאותת עיתותיו.
עת אני לכם, לאחוזת בית.

תחושתי
שמה. במצפה הכוכבים.
כחוזה, ארכן מעקה.
אראה. ארעה את כוכבי.

אכזבה
מנגד עוללה. תתנגד עלילה.
תמה וברה. לאביה נבראה

מר גורל שלחני עדיך.
ארחם, הן 'רחם' שמי.

ג'ננה
עד עכשיו, אצרת קיטור תוך דוד חזך.
ואתה מעבה לו וכמעט מצית בו להתפוצץ.
בדרך הזולה לאין יותר לה, רק שברת מראה!
נבהלת. לא את מחירה נבהלת. לרסק דעתך

ביקורת
אוצרת קדרות בחושך עד.
לעצום את עוצמת הכאב

מקום
עמוס לעייפה. נחזק מטרה.
בשממת חיי נאות מדבר לי
-ילדיי.

שואה
אחד ידרדר דור. לשלושה ייתמכו.
יורדי שאול ישאלו ה' זמן שאול. כי
-פרח פרח.

בדידות
עיניים אבקש.
מסך ריסיה תרומנה,
כלוט תוסרנה לגלות.
שקטות שתהיינה.

ביקורת
יסלים איסלם, יטמון נשותיו,
נקיון בישול ולשלשת ילודה.
חושך נולדה, ולוואי אם לאו

הרהור
והם עדיין על מקומם - מנגנים
מצולות מרוץ המוות מאיימים.
הפכו הם רקע, רקוויאם לעיקר:

גן עדן
הוא בוקע. אין צליל יתריע.
הוא סתום-אף. תימעכת קול.
איש אלוהים יכריז, יסלסל,
יכביר שם: ואללה או-אכבר.

אלוהים
ואני חווה מניין מחצית.
מתקרטעים קטעי חיי,
תיפתל דרך. עדי מלך.

גיהנום
רוחות מלחמה כיוונים תתערבלנה.
אוויר צח נחרך מאת ריח השריפה.
תיכון אמת מלחמה, באין מי יפייס.
ואחד לא ינחש: למתהלל אם יפתח.

גיהנום
שדים מבית אופל יבעיתו לילותיי.
יאחזוני רפוי נטול כוח,
עד שמות יתעמרו בי.
יפחידוני. יסעירו לזעזע.

אלוהים
מחבל חנק לטבורך.
הצילי, אם רחמניה.
שלחי נא אליי...
-חבל הצלה.

אלוהים
הוא היה שם. ניצל לנצל.
חצה להבות תופת. לופת.
את חוד הקולמוס. ינחיל.
שואת עם לנהי. יד מזיד,

שכול
אחת התנסיתי. כסות,
שמיכת נצח, לאהובי.
איבר, נטשני שותת.
חושך, נרדף צלמוות.

שכול
שניים מחשבים שקר
מותר הלבן. לרגע רוגע.
לעמעם מפץ לב-מוח.
חורך השחור דף-לבן.

זכרונות
אל שטר פתוח שהותרת, הנני.
מלא בו את תכניי עתידי עמך.
זה מקרוב, עמדתי דרך המזלג.
מוזהרת ביש קצה ורסק מצפן.

ביקורת
ואולי זה הכל. אחד על אחד.
סנדוויץ' התרעלה, בל יינגס.
והיא נשמטת כוח, או יכולת.
לומר: אבי לי, נזחחה דעתי.

אלוהים
טפלה תפילתי, הן
שועה ישועה
ישהה השעה.

גורל
פלט מוחך יחייה אחריך.
יהמה אדם, יעלו על נס.
מפת ארץ תעקץ נעצים

אהבה
תייתר אשדים לכבות.
ינסו, עד לא יוכלו הם
-לאהבה.

אהבה
פרחים יוורידו ניחוחות,
יבקעו את נחירי נשמתי.

יחסים
מבוע יזין נחל,
נחל יחבור נהר.
ינהרו אלי ימים.

הגות
תנצח עד ינוצח.
עד אבן דרך,
תדרוך סוף.

אכזבה
אחת הלב. לשניה כל השאר.
לעת אשריש בה לנטוע לשד,
בדמיוני תהי היא. אין אחרת,

יחסים
מצוות גישור חילחלה אלי-נפש.
להפשיטם שניהם מרובד-רפש.
קליפות-כעסים למלחמת כוחם,
לשמש שתי עיניי למצגת מוחם.

הגות
בוקר שבת בבית התפילה.
חתן יחוג את ברכת אדוניי.
יעלה תורה למצהלות שדי,
יסעדו מצווה. יקדשו שמים.

מצב
בצוק אונה, יאונה-רע.
כקדושה, עונה מעונה.

זכרונות
לחלוק תעטוף.
ובחלקת לשונה,
תחלוק רגיעה.

אלוהים
ודם דמעה אקיז-קסת,
לחתום עיסת נחתום.

ג'ננה
נמחקה לה תקופה
קץ עידן הטעות.

אכזבה
לשפלותך אישה. צלם מחק פנייך.
איכה העזת. נחשפתי מתלוצצים.
משפע ברכת-אל לי, מתנות מתת.
נשדדה מאיתי ידיעה. זוג הורייך,

ביקורת
בגב כפותיה מזוותות אל פניה.
תפחד. תליט אויב פניה מפניך.

גיהנום
דומם דמיון דומייה.
ילד קט: 'נקמת טלה
-עוד לא ברא השטן'.

מצב
אהבי לאישך מיטיבך. הניחי.
נפשו תגעש עליו את עולמיו,
ישוב יתכרבל ערב. לשקטיו.

ביקורת
הטועים לאהוב,
תועים גם תוהים.
יאחרו הם לדעת.
עד כמה ניצלו,
-מצל האימה.

ועתה, נועם עובד
אתה - נועם אובד.

ביקורת
אידיוט הדיוט. יאכל ויעכל עוד מנה:
"איכה הייתה לזונה, קריה נאמנה?"

ג'ננה
"אתה רואה את מה ש... אני רואה?"
נבעת מקוריות לשאלה מתנפלת.
יסמיק הוא. ימתיק חיוכי הסכמה.

ביקורת
מזויפת. מתחחת עד תחת.
מתנתקת. לאינה מתחברת.
תשקר היא. חששי תגובה,
לאמת אולי תזעזע. תירתע.

יחסים
מיציתי מיץ.
מוץ קליפה.

יחסים
על גחון תזחלי, תוך קש תתפתלי.
תתמקמי. ראש תזקיפי אלי טרפך.
תוך דומיית החושך, אין עין אדם,
תכישי. כמו לא היית כאן, תיעלמי.

אמונה
אלייך נאות בנות, ביתי שלי.
נסיכת-עד, ממלכת כל הוויה.
לתסמינייך אסמן עתידות,
לאשרר מקובלות המקובל.

הגות
מקומי הוא ביתי. מקדשי.
מעון יראתי. תוך דופן חזי.
- בית ליבי.

ואני כבול לקדושתך,
ברצועות של תפילין.

גורל
ל 'יד-הגורל'. גם פה-לו:
"כרם אתה. עינב פרייך.
ענבים ל-אחת,
באושים לאחרת"

אלוהים
אם בית לו, רעיה. לנצח חיקו,
יאהב לה. לכתה שבי מדבריו

הגות
אילת רק-קצה,
מורגנת אכזב
- לדרך עדיה.

ביקורת
"אנשים יש. למטרות תשתמש.
עצור מהתעמר, לבל תתקוטט".


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
בעוד מיליונים של מילניום,
יזומנו וימוזמנו פינוקי-הזמן.
אך, לא תהיה שיחה שתזמין,
איש חבר ל...חברות.

האם ככסיל הלך לטבוח, לגדוע שורש עם?
או מושכל - היה, זורם. מסתלבט - הוא לאלוהיו?
אין מילים לכתובים, לא מפרט מחשבת ראש.
אין גם מפרשים - כתשובה. מי אתה אבי - אברם?

לנפשך כה חפצה - מים.
יד ענוגה לברז-נפש.
לעונגך ילדה - תשלטי.

ביקורתי
ואנו מרימים להם לחיים האלו.
את החצי הרטוב!
- לחיים!

הספד
והלא רק 'כתבת'
ועוד לא יבש דם-הדיו
וקטפת בטרם 'חתמת'.

איך ש 'בגד' הפך לסתם חוט.
ואיך שבשר רך - משופד ומפורזל,
- או מצויר לנצח.

אמונה
דומה שאחטא בניסיוני לבטא את שאני חש לאימא, שעיצבה בעבודת אמן
נפלאה את שעומד לפניכם: נער בוגר, אוהב ומעריך, החובק אותך
לאמור: ברית עולם אהבתנו.

'עבודה בעיניים' לעיוור בשניים,
-כמו חטא גדול לאבינו בשמיים.

כי מעוצמות הזיכרון הזה, את נבנית.
בערכייך, באישיותך, בך.
-בצלם האנוש שבך.

להתכרבל עם זוגתי.
להתמסר כבשר כנוע
- לשולחנה של קצבית.
להשתייף לחום לח ומציף,
להיסחט בתזזיות פרקינסון.
- "סתם" - של ... 'עוד אורגזמה'

כשאני לבד -אני,
בחברה טובה.
הכי טובה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
לפיכך. ואשר על כן. ואף על פי.
ולמרות שזו קלישאה מזדיינת:
היי את! כי גם אם תהיי בודדה.
תצטרכי לאהוב את עצמך ללא מילים.
-שלמה ובהשלמה.

אשפע מרחוק רוך פיטמתך.
אך כסף מיטיב קר כמו יקר.
וכיסופיי הן לך. לא לכספך.




אל הארכיון האישי (21 יצירות מאורכבות)
סבתא זה דבר
זמני

(התימני ברגע של
הגות)


הדוד משה


תרומה לבמה





יוצר מס' 49526. בבמה מאז 16/3/05 16:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשמעון עובד
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה