|
158973525
שלום אחי ואחיותי
אני שמעון בן 18, לקראת גיוס לצה"ל, גר לבד בראשל"צ
וסתם, מעשן נרגילה כל היום, ולא עושה הרבה
לאחרונה כתבתי סיפור חדש, בשם האפנוען. לא יודע אם
אני אוהב את השם, אולי אני אשנה אותו.
סיפור בהמשכים, נראה לי.... הפרק הראשון הוא
פתיחה: הטראומה של שרון, גם שם פלצני אבל חפיף, אני
לא טוב בשמות,(ראו את הסיפור הראשון שלי )
זהו תשאירו תגובות, זה חשוב...........
"ספרי לי עליו"
"עליו? לא זוכרת ממש איך הוא נראה, אתה יודע, ה"פגישה שלנו
הייתה קצרה, והייתי בהלם, לא ידעתי מה לעשות אז, רוב המראה שלו
פרח מזכרוני. אני אפילו לא זוכרת את הגובה שלו, אבל הוא בטח לא
חרג מהממצוע, כי אז הייתי זוכרת.
|
הוא קם בעשר בבוקר, קצת מסטול.
הוא זכר מה עשו אתמול הוא וחבריו. הוא שמח בשביל דן שסוף סוף
יצא מהבית ועשה משהו, למרות שאמא שלו בטח הרגה אותו כבר כי חזר
שיכור לגמרי, בקושי הצלחנו לגרור אותו עד הבית חשב, וצחק.
|
|
לפעמים נדמה לי
שבועז כל כך
שונא אותי
זאת שאהבה את
התל-אביבי
תגובת מערכת:
ממשרדו של בועז
מבקש דוברו של
בועז להבהיר שכל
הרגשות שמפתחים
כלפיו הם
באחריות המשתמש
בלבד, ומשרדו של
בועז לא יקח שום
אחריות כלשהי
בנושא, הדבר
כולל תשלום דמי
מזונות, תשלום
עבור הפלות, דמי
אבטלה וכדומה,
אך אינו מוגבל
לאחריות זו. |
|