|
מודל 78 כחדש
MADE IN ISRAEL
היה מעדיף להיוולד בשנות השישים, ולא של המאה
הקודמת.
נוהג מידי פעם לזרוק איזו עצם לנשמה ולכתוב משהו,
העיקר שתשתוק ולא תפריע לחלק הטכנוקרטי לממש את
עצמו.
בראשית הזמן שלט כוח אחד ביקום, גל אנרגיה ענקי שנקרא בשם
יצירה. עם הזמן החל להופיע כוח חדש ביקום, נחש מזדחל של רקב
וניוון שנקרא בשם כיליון. כוחה של יצירה שינק מהראשית הלך ופחת
ככל שנעו קדימה על ציר הזמן, ואילו כוחו של כיליון היונק מהסוף
הלך וגבר.
|
הוויה, קיום, הווה נצחי.
ולפתע! רפלקס מופעל, סכנה, רעל, בריחה, וניצוץ ההוויה מהבהב
וכבה לנצח.
ביקום אחר מסתורי ורחוק השוכן באותה נקודה בדיוק, המשיך מר
ווייט למרוח יוד על השריטה באצבע.
|
אולם מה לעשות וזמם הסיתרא אחרא שימצא אדון רבינוביץ את
הפירורים דווקא ביום שאחרי חג הפסח, ומכיוון שממוצאי החג ועד
עתה לא בא לפיו של רבינוביץ כל דבר חמץ הבין הוא כי הפירורים
נשתמרו מזקנו עוד מלפני החג ודינם הוא דין חמץ שעבר עליו הפסח.
|
יש לאותו בחור הרבה דברים לחשוב עליהם - החברה שעזבה, הבוס
שצועק עליו ולא משלם את המשכורת בזמן, בעל הדירה שרק מנסה
לעשוק אותו בכל דרך אפשרית, ההורים שלו שתמיד רבים, האקדח הקטן
שהוא מחזיק נעול
|
הרוח שרקה באוזניים והחרישה את הצעקות שאיש לא ישמע. נקודה
קטנה גדלה והפכה במהירות לכדור קטן, לכדור גדול, למשטח שהתחלק
לימים ויבשות מנוקדות בבליטות שנהפכו להרי ענק עם פסגות
משוננות שנתלו כשיניים של מפלצת קדמונית מתוך ענני החשכה.
|
רוב התינוקות נולדים נמוכים ושמנים ובלי שיניים, אבל אחרי כמה
שנים הם צומחים לגובה, מאבדים את השומן, וכשהם מחייכים רואים
שאפילו שיניים צמחו להם. שמחה מכיתה ג', לעומת זאת, נשאר בדיוק
איך שהוא נולד - נמוך ושמן.
|
אי שם מעבר להרים
כך מספרים הסיפורים
שוכן חבוי מהעולם
גן העדן המושלם
עולם כמו בחלומות
ללא צרות בלי מלחמות
|
הבזקי אשליה מוטחים ברוחי
יוקדים ושורפים את הנפש
תמונות הזויות של שדה קרב נטוש
מלא בגופות וברפש
|
מה אני
אני אוסף
של מאוויים עמוקים
ותשוקות אפלות
של רצונות נסתרים
ושאיפות שיוקדות
|
העולם הוא במה וכולנו שחקנים
מסתובב עם מסכה מרוחה על הפנים
שחקן נוסף בעולם של שקרנים
לא רוצה לחשוף את מה שבפנים
איש עם חיוך שום דבר מיוחד
מוקף אנשים אבל בכל זאת לבד
נורמלי בודד בעולם של חריגים
פצוע נטוש מוקף הרוגים
|
|
|
טובה ציפור אחת
על העץ משני
תפוחי עץ |
|
