|
"אני כותב את השיר, הגעגועים נשארים מחוץ לדף. . ."
(אנטון שמאס)
שבויה במחולה,
עצורה,
אצורה.
|
לכי תוכיחי
תיווכחי
תחייכי
|
המסמרים היו למזמרים
במחסן
קופסאות, קופסאות
תיליי תילים, מטיילים
|
למד אותי
שגעגוע
זה לא
בהכרח
לרצות
|
גבר קטן עם אוטו גדול...
מעורר את נימי מחשבתי.
הקטן לוחם זעירותו
ואני לוחמת זרותו.
|
עיניים, חלציים, ידיים,
חזה, בטן, גב,
שיער
ולזה הבלונדיני, שמפו מיוחד.
|
זוכרת אני את ימי הצופים, כאשר היינו עורכים סבב הכרות וכל אחד
היה מתבקש לספר על שמו . . . גדי היה ג'ירף ואיציק, שאיננו
עוד, היה אנטילופה. . . תמיד כשהגיע תורי היה לי סיפור שהמצאתי
ברגע שלפני.
|
על דף של מלון ששמים בחדר עם עט ליד, באמצע שום מקום,
בשירותים, תוך כדי "עשיית מעשים טובים", את מתדיינת עם עצמך.
כמו בדיאטה, כך בחיים הזוגיים שלך, את מחליטה שאת נפרדת.
|
הוא לא אוהב סושי!!!
נו, תגיד/ י אז מה?!
|
"יאללה, תהני מהחיים, אישה, יפה, נחשקת, שופעת במלוא הדרה,
הקולות היחידם המותרים בחלל מכוניתי הם קולות המטבח שלו
מאתמול".
|
|
|
בואו לדפיוצר
שלי אני מחלק
כסף לכל מי
שמשאיר אימייל!
חבר שלום במבצע
קייץ!
(ההשתתפות במבצע
אסורה על עובדיי
החברה, היוצר
עצמו וכל משפחת
במה חדשה כמו גם
מי שלא מבין
הומור ומצב
כלכלי בקקט שלא
יגיע! אנשים
שיודעים איך
בדיוק עושים דף
יוצר גם מוזמנים
כי עדיין אין לי
אבל זה בסדר לא
לדאוג נעבוד
בבארטר). |
|