|
אי אפשר להגדיר אותה כל כך...בעיקר מפני שהיא מופנמת
ביותר,קנאית לפרטיותה.
מה שכן-יש לה אלף פרצופים,לא צבועה חלילה, פשוט...
המצבי רוח שלה הכי לא צפויים ,הכי
מתנדנדים...בשניות!
רוב הזמן אי אפשר לדעת מה עובר עליה,מה שכן רואים לה
בעיניים-רגשותיה עובדים שעות נוספות, מחשבותיה
מתרוצצות...
אולי היא פשוט לא אוהבת להיות מוגדרת?
גאה במוזרותה-אינדיבידואליסטית בדם!
כנראה כך החיים עיצבוה...למרות שאין ספק שמקורו
באופי!
היא מסוג האנשים ששואלים עליו-לא מעידים.
פשוט אניגמה...אך לא כולנו כך איפשהו?!
היא הסתכלה לי בעיניים, מנסה לקרוא אותי, בעודי מנחשת אותה.
פניה דיברו מילים עצובות, משפטים שבורים. נראה כאילו היא חדלה
מלהתקיים זה מזמן.
|
תחתוך בי עוד קצת, תחנוק עד שלא יישאר אויר.
עשה שייפסק! ואולי רק תתחיל:
תחתוך אותי, דרכי, משאיר צלקות בליבי... בפרקי ידיי.
|
ואני פה, נשברת לרסיסים. הופכת לאבק.
עד שמישהו יבוא ויטאטא את הלכלוך שעשיתי, שנהפכתי...
|
ילדה שובבה מצטערת על מה שעשתה
רוצה לשכוח את מה שהיה
כי ילדה קטנה מבינה שטעתה
|
ילדה מבית טוב ילדה מבית רע
רוצה הביתה רוצה לברוח
לחפש חיים מוות מוצא נוח
רוצה שיבינו רוצה שילטפו
שיחבקו חזק
|
Maybe I'll run fast enough
To escape from those feelings
Maybe I'll go further away
To never face myself again
|
That taste
That life goes to waste!
|
I'm a silly little girl,
That's what I am.
|
For this place is great
But its people are fake
|
I'm the late bloomer
You'll never guess,
But I'm the late bloomer
What is the chance?
|
It will be hard to guess
The storm that raving inside
Though it doesn't show on her face
Leave her with no serenity beside
|
יצרים אפלים
אני פשוט שונאת אנשים!
אבל יותר מכולם אני שונאת...
|
הגיע הזמן להתחיל לחיות!
הגיע הזמן לעשות יותר ולהתפלסף פחות!
|
"הוא בא, והולך...
הוא נחלש, ומתחזק..."
|
כל כך קשה... שאי אפשר לבכות
כל כך כואב... עד ללא תחושה
כל כך עייפה... ולא מצליחה להירדם
כל כך אמיתי... אבל זה הכול בראש
|
זה מדהים אותי כל פעם מחדש
זה מדהים
|
אני עייפה, כה עייפה...
מרגישה כמו נפש בת אלף שנה!
|
כשאין לי מציאות, אני בורחת אל
הדמיון...
|
מי אמר שזה לא כיף להיות עצוב?
מי קבע שמשהו לא בסדר כשהראש שלך כל הזמן "בעננים"?
ממתי - מופנם - זו תכונה שלילית?
ולמה לא?!
|
אני הייתי ילדה טובה (באמת!)
והוא - הפרי האסור (נשוי)
ואהבתי את זה
|
Being so sensitive, like living without a skin:
Every brush,
Every pat,
Every scratch,
|
הולכת לאיבוד (איזה מקום שומם).
עדיף כבר לא ללכת בכלל.
|
! The weak Sadness is fighting over my heart; try to take
control on my soul. But than the Anger is breaking in!
Attacking with all his fierce and might: ruthless and
superior over the fragile Sadness.
|
|
|
ביום כיפור
בעודי רואה סרט
בטלויזיה וחושב
לעצמי מחשבות על
רומו של עולם,
ראיתי גמד קטן
מציץ מהחלון.
ישר קלטתי שזה
הוא וצעקתי
עליו. בחיאת רבק
אלוהים, היום
כיפור, יום של
סליחות אז תעשה
טובה ותסלח את
התחת שלך מפה או
שאני עושה לך
טרור.
אתאיסט בדילמה
עצבני אבל לא כי
הוא לא רעב כי
הוא לא צם |
|
