|
מי ידע מה יניב מרום?
מים רבים זרמו בפלג האהבה
האם קיימת או תעתוע?
|
והנה שוב את מופיעה,
כמו עדי בוהק
|
הנה את,
תכשיט אובד,
בפאב השכונתי
מפעמת את לבי החולה,
מעלה את רגשותיי
ממעמקי תת-הכרתי,
לא נותנת מנוח
|
והנה אני שוב
בימים של חוסר ודאות,
צורך צמח למען ערפול חושיי הכהים ממילא,
שורף את זיכרונותיי ממך
|
|
|
כן, אני יודע
שזו צורת האמנות
הנחשבת ביותר
בימינו. הגסות
הזו, שהיא תמיד
הגדולה ביותר
האפשרית ושמושגת
במאמץ הקטן
ביותר
האפשרי...
ולא תאמינו כמה
שניסיתי לאהוב
את זה...
אבל פשוט לא
הצלחתי.
אחד שרצה להיות
סנוב של סלוגנים
קצרים. |
|
