|
"היחסים עם חבר שלי הם כבר לא כמו שהיו"
"אז למה את עדיין איתו?"
"זה יעבור, עוד מעט זה יגמר, ואז הכל יחזור להיות טוב כשהיה."
"את אוהבת אותו?"
"אני לא יודעת"
|
בחלום ראיתי את עצמי מצייר ציור. ציור של שנינו - יושבים
מחובקים על שפת הים, וסירת מפרש ברקע. את נראית כל כך מאושרת
בציור, כאילו כל זה בכלל לא קרה.
|
היה אז לילה, אמצע אוגוסט...
היה חם...
האוויר לא זז!
הוא ישב על המיטה נמנע מלזוז, יודע שכל תנועה מוציאה אנרגיה
מיותרת מהגוף. היה שקט בחדר... הקול היחיד שנשמע היה תקתוקו של
השעון וחריקות המאוורר שבקושי הצליח לצנן את האווירה.
|
כשאהיה גדול, אני אהיה זמר,
ואני אשיר שירים רק בשבילך
שירי אהבה, שירים יפים
שיסללו את הדרך לליבך.
כשאהיה גדול, אני אהיה טבח,
אני אכין מטעמים שאת אוהבת
מתוקים, חמוצים, מלוחים, חריפים
שתשבעי לפני שאת עוזבת.
|
בעיר הרפאים / אין איש בחנויות
הרחובות ריקים / בנמל אין אניות
|
היא היתה כמעט בת שבע
והוא היה בן שמונה ורבע...
שלוש עשרה שנים יותר מאוחר,
הם נפגשו לגמרי במקרה, באיזה באר.
|
השעון שעל הקיר
מתקתק לאטו
הוא דופק בעתו
מסרב להתקדם
ואני
לוקח את הזמן
ביחד אתו
|
הנך יפה רעייתי. לא, אינני רעייתך,
גופי כעת שייך, אבל לבי אינו שלך,
לבי עודנו צח ושום יובל או פלג לא יקח.
|
למרגלות הרי גולן, ולמול צוקי ארבל
היה זה ערב חם, מאוחר בליל
שם ראיתי אותה לראשונה
הכנרת היפה במלוא הדרה
|
הים כתום, שמיים אדומים
קרני האור יוצאות מבין העננים
על פני הים אפשר לראות
צלליות של אניות
|
בואו ואספר לכם סיפור קצר,
סיפור קומי, עם סוף רע ומר.
רומנטי מאין כמוהו, ומפחיד
שמערב בו עבר, הווה ועתיד.
|
עומד שומר צופה בוהה
רואה את היונים רוקדות באפילה
הן רוקדות ריקוד חיזור שכזה
היון קופץ, מתעופף, מתפאר ביופיו
והיונה אחריו מתרוצצת בחן
|
"אני כותבת על עצב" היא אמרה,
"אני כותב שירים על אהבה"
"זה לא אותו דבר, בעצם?"
כן... עכשיו אני יודע.
|
נכנסתי אל תחנת הרכבת הישנה
חיפשתי את עצמי,
הלכתי הלוך ושוב, רוצה למצוא, אך לא יודע מה
|
דברי אלי ילדונת, אל תתביישי
כל מה שנחוץ לך, רק תבקשי
כל מה שאת צריכה, הכתובת זה אני
אני תמיד איתך, גם כשאיני
|
כתבתי לך שיר קצר, שיר על אהבה.
|
לפעמים אתה רואה בחורה וכל מה שאתה רואה זה איך אתה מכניס אותה
למיטה ופותח לה את הצורה. אתה כבר מדמיין ברוחך איך אתה מתחיל
איתה, יוצאים ביחד, היא עולה אלייך לדירה, מורידים את הבגדים,
מזדיינים, ואתה לא שומע ממנה יותר
|
|
|
חשדה בהם.
עז רדוד מוצא
אנאגרמים לבמה
חדשה.
|
|
