|
desert rose
מלאתי חבית, הרי דלי אחד לא יספיק כדי לרחוץ את כל גלילי האבק
ההולכים ומתעצמים בכל פינה בדומה לכדור שלג הנופל במפולת, דלי
קטנטן לא יספיק לדכא את כל הסירחון הזה, כמו ריחות השתן העזים
בגנים הציבוריים.
|
המוות שלי מתדפק על דלת חדרי בבית החולים ורק מחכה שאני אזמין
אותו להיכנס, ממש כמו עובר ממתין בציפייה להשתחל מבטן אימו אל
העולם. ואני נאחזת בלא כלום. רגליי מגובסת ואני מרגישה משותקת,
רק שכאב חריף מטריף את דעתי וזריקות ההרגעה לא תורמות.
|
פרוצה על אופניים, מינימום בדים, לצידה הולכי בית כנסת כיפות,
כוכעים.
פה אפילו הכוכבים יותר קטנים, או שזה רק יותר מידיי עננים
אפורים?
לכלוך זרוק בקבוקים, מזרקים, משרתים את אלה שכבר לא יהיו חיים
|
"רגע, רק עוד קצת, לא לזוז"
אה אההה אההההה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בסדר. אז אתה
רוצה חולם אהיה
פה. אבל למה אתה
מתחיל לקרוא לי
דג?!?
שמואל
איציקוביץ' לוקח
את המילים של
פינק פלויד
ברצינות יתרה. |
|
