|
"פסמיסט הוא רק כינוי שהמציא האופטמיסט בכדי להציג
את הראליסט באור שלילי"
ג'ק ניוטון, הדוקטור הצעיר לפיסיקה, היה בדרך לחדרו על מנת
להמשיך בעבודתו בנושא מחקר גרעיני.
|
לפני שנים מספר ביפן הרחוקה חי אדם, שמו היה הומטמע הר, זמן
מה, לא רב לאחר מכן הוא מת.
|
הוא הסתובב במכולת, איש צנום וקמוט.מכופף וכנוע הוא הכניס
לשקית שקופה מספר עגבניות.
|
היא הביטה בעייפות במחבת הרותח.
היא כבתה את האש, אך להבה המשיכה לצרוב את רוחה.
זמן רב מדי עבר מהפעם האחרונה שמחשבותיה לא התרוצצו בין העגום
לאיום.
|
אני מאוהבת! זו אינה סתם התאהבות של גיל הנעורים או התאהבות של
רגע, זו אהבה אמיתית. ועוד אהבה מהסוג הטוב ביותר: אהבה הדדית.
|
לפני שנים רבות רבות חיה לה ממלכה רחוקה
ובממלכה גרו בנועם ושלווה יחסיים מלך ומלכה
המלכה הייתה ביישנית עד עמקי נשמתה והמלך היה שעיר.
|
- ראית את הישבן של גיורא?
- בטח שראיתי! לא הזזתי ממנו את המבט!
- אני יכולה לגלות לך משהו?
- תמיד!
|
אנדריי וושר הוא אדם נורמלי לחלוטין! לפחות זה מה שהוא אומר.
|
מבעד לפתיתי השלג הרכים,
רואה קומה של חנויות וספסלים ריקים
|
סיפורנו מתחיל בממלכה רחוקה
ממלכה חזקה! ממלכה עסוקה!
ובבמלכה חי לו נסיך מיוחד
נסיך שרץ עם פרח ביד
|
במקום לא רחוק, די קרוב.
גר לו אדם לא אמיץ, אבל טוב..
|
חושק כבר מזמן, לברוח מכאן
נצרב מתחושה של דמעות
|
בשיעור היסטוריה, אני יושב
על המיטה שבבית - אני חושב
המורה מקשקשת ואני נרדם
מתעורר כשמולי נמצא הר האדם
|
אורי הפנימי דועך
ללא חיזוק
|
הלך הזרזיר אצל העורב
איש לא מציץ, איש לא מתערב
למרות שמתרחשים אצלם בדירה
דברים איומים - סדום ועמורה
|
מימין הנחל משמאל תהום
ריחה מתוק עומקה איום
עיניי צופות עיניי תוהות
אינן יודעות לאן לפנות
|
סביב השולחן שררה דממה מביכה
בעוד רגע תתחיל השיחה
ישאלו שאלות ויאמרו בתוכחה
תעשה כרצונך רק אל תכפה דעתך
ובקריצה יוסיפו בדיחה:
איך אפשר לדעת אם מישהו טבעוני, הוא כבר יספר לך
|
התמר הוא מר
והתפוח מלוח
כל ממתק הוא מתקתק
כל חטיף הוא חריף
כרוב חמוץ הוא חמוץ
אניס זה מגעיל
|
גם אם הוא היה חלב משובח
זה לא שחלילה מישהו נרצח
זה בסך הכול קצת חלב שנשפך.
|
לכתוב טיזר?
לא לכתוב...
לכתוב!
|
פועם החור בחזה השחור
בעודה במראה מתבוננת
|
המון צבים בצנצנת קטנה
אחד בחודש, תריסר בשנה
נלחמים על מקום, נדחקים בפינה
עולים זה על זה ללא הבחנה
|
יושב כלוא בראש צריח
מציץ על העולם מפירצה
|
בארמון משנהב היא הזילה דמעות של בדולח,
|
לכל איש יש רוצח עמו
שנטעו בו שונאיו
ונטעה בו אמו
|
זה לא הרבה לדרוש.
רק הרכינו ראש
רק הפנו מבט
הוכיחו שאכפת.
|
להתאהב ולדעת במאה אחוזים שאין שום שביב שמץ של סיכוי שאי-פעם
ייצא מזה משהו.
|
- מי אתה?
- סימן קריאה!
- אתה יודע מי אני?
- סימן שאלה!
|
זהו אינו סיפור מדע בדיוני / פנטזיה. כי אם סיפורו של מספר!
מספר שהספרות מתאהבות בו והמספרים רוצים להיות כמוהו.
|
אל הארכיון האישי (31 יצירות מאורכבות)
|
|
מצאתי דרך נהדרת
לקרוא סלוגנים
במינון נמוך.
אני נכנס לדף
האחורי, שם
"גחלת" בפילטר
ולוחץ על "אני
רוצה עוד". הדף
שאני מקבל ריק
מסלוגנים מלבד
זה שבצד. אני
קורא אותו ולוחץ
עוד פעם על...
רגע...
שיט!
אם יאשרו לי את
הסלוגן הזה אז
השיטה שלי לא
תעבוד יותר !!!
אוף!!! |
|
