[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי שם-בדוי סעראל היוצרים המעריכים את שם-בדוי סער

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פואנטה
כשעמדתי שם מול הבור וראיתי אותם, ידעתי שצדקתי, הם הגיעו.
עמדתי עם הגב אליהם, וחשבתי אם כבר אז כבר, הדלקתי את הסיגריה
האחרונה שלי, ושילמתי להם שיתחילו להתפלל כל אחד לאלוהים שלו.

זכרונות
ברגעים מסוימים תהיתי אם אני באותה המדינה, וזמזמתי לעצמי את
מילות השיר "מה שרואים מכאן לא רואים משם".

אמונה
שנוח היה הצדיק היחידי עלי אדמות, הוא טיפל בו לבד, ואז נמאס
לו, אז הוא החליט למחוק את כולם, כמו שמפרמטים מחשב.
ולהשאיר רק אותו, מעין קבץ גיבוי שכזה. למקרה חרום בלבד.
ואז הוא נשאר, לבד, נוח כלומר, כולם טבעו לאחר הפירמוט והוא צף
על קובץ גיבוי שכזה במסווה ש

ביוגרפיה
אז הוא כזה במידת מה.. אני לא ממש יודע לתאר אותו, כי אתם
יודעים, הוא כאן במידה כזו או אחרת, אבל הוא לא, אני לא ממש
יודע..

גיהנום
הוא היה כזה אני מניח... טיפוס כזה... כולם הכירו אותו... שמעו
עליו...
היה הטיפוס הזה שמתקרב בשקט בשקט, מסוגר לו בראשו ועולמו, אבל
תמיד שהיה מגיע, נכנס ברוח וצלצולים, נותן כזו כניסה שאחריה
כולם היו מפנים ראשם בתדהמה ומסתכלים לאותו המקום שבו הוא
הופיע...

ג'ננה
העניים שלי עדיין לא מצליחות להתרגל לראות... כאילו לקחו לי את
הראייה והחזירו אותה... אני לא מזהה את המקום... חושך... אני
קולט ארון, מדפים, כיסא, אה נכון... החדר שלי...

יומן
אחרי כמה ימים הוא מגיע לבית ספר לובש שחור...
הפנים שלו היו לבנות והוא החליט לגדל את השיער...
הוא היה ממש חיוור והעניים שלו היו אדומות כמו דם...

שנוח היה הצדיק היחידי עלי אדמות, הוא טיפל בו לבד, ואז נמאס
לו, אז הוא החליט למחוק את כולם, כמו שמפרמטים מחשב.
ולהשאיר רק אותו, מעין קבץ גיבוי שכזה. למקרה חרום בלבד.

סמים
כי בדור שלנו?
בשביל שהכול יהיה טוב, שהכול יהיה בסדר, שהוא יבין את הדור הזה
כמו שצריך..
גם אלוהים..
צריך לקחת סמים..


לרשימת יצירות השירה החדשות
אך אין אגדה זו מהשאר שונה.
כי אותה אגדה היא
עם שינוי קל בעלילה.
עם התחלה מתוקה והמשכיות קסומה.

עצב
עברו 11 קיצים.
אבל השמש החזקה ביותר,
לא תייבש את הדמעות מבפנים.
אחת, שתיים שלוש.

בית ועוד בית
הכול אותו הדבר
הפזמון מתנגן
אותו פזמון מוכר


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כבר אין אגדות
כבר אין סיפורים
ממזמן נפטרו משוררי השירים..




מה יקרה לבמה
בעוד עשר שנים?
היא תהיה: "במה
ישנה"?

תרנגולת ברגע
הרהור מעמיק


תרומה לבמה





יוצר מס' 8873. בבמה מאז 28/12/01 18:56

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשם-בדוי סער
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה