|
גבר רץ מעל הים
כמו ספינה שאינה שטה
מלפניו ניצב עולם
לא מבדיל בין דג לצוף
|
עד שעת לילה מאוחרת
אצבעו בשלהי צבעים ומעותרת
והוא אינו מבחין באפלה
שבחדרו לאט לאט נוצרה
|
את הרימון בידו הוא מחזיק
ועל כתפו הרובה המבריק
|
עוד יבוא יום והוא יביט ביופיך
ובלילה יתקרב ולא תהיי עוד לבדך.
|
העצב משך את ליבו השבור
רגליו נמשכו אל גופה הקבור
|
|
|
מה זאת אומרת,
את לא בשלה? מה
את, גויבה? למה
שלי והחבר שלה
כן, ואני ואת
לא? מה זאת
אומרת אני לא
עושה לך את זה?
יא חתיכת בתולה
מזדיינת!
"השנון" בויכוח
פנימי עם יד
ימינו. |
|
