|
מקטרת מעצבנת ומתעצבנת
מחייכת צוחקת ומאושרת
בוכה צורחת וכואבת
מתאבלת שמחה ומחורפנת
אוהבת שונאת
מתחמקת ומתחבאת
גאה ומתביישת
נופלת וקמה ושוב נופלת
צועקת לוחשת ממלמלת
מדברת לעצמה ושותקת
פוגעת נפגעת
מנוצלת מנצלת ומתנצלת
מתחממת ומתקררת
טועמת לומדת מצליחה ונכשלת
מתרחקת מתקרבת וחושבת
הולכת ובאה ונעלמת אבל כמעט תמיד חוזרת.
נקשרת ונפרדת מתחברת ומתנתקת
עולה ויורדת מחפשת ומוצאת
צורבת נצרבת שורפת ונשרפת
שומעת מקשיבה מוותרת ומתעקשת
עוקצת ונעקצת
מסתגרת ומתבודדת אך לעיתים כה נפתחת
מחבקת מנשקת מתמלאת ומתרוקנת
הורסת ובונה
היפראקטיבית אך תמיד עייפה
משתנית משנה ומשונה
זוהי שלג שיפ
[סוג של] חיה.
הרצון המהדהד
לכלוא את עצמי
|
להיזכר במלחמה הקשה
כמו להרים חרב
ולתקוע אותה שוב ושוב
בחזי, בליבי
לדקור עוד סכין בגבי
|
זה הפחד שיגמר לפני שהתחיל
או הרצון שיתחיל ולא יגמר
|
Trying to reach you
But you're far away
Trying to catch you
But you go and stray
You took away my colors
And left everything so grey
|
חדר קפוא
חלונות פתוחים לרווחה
צינה שחודרת לעצמות
מוזיקה שחודרת לנשמה
|
התמונות
הזיכרונות
החיבוקים
הנשיקות
הליטופים
הנגיעות
|
Bury myself in all this pain
Drowning in my misery
|
אם לא הכתיבה
הייתי נשברת כמו חוד עיפרון
שקרס תחת לחץ
הייתי נגמרת לאיטי כמו הדיו
בעט שכותבת את סיפורי
|
Blame it on yourself
You were dead all this time
You can't blame it on the others
They tried to wake you up on time
|
מביטה מבעד לחלון
ורואה את טיפות הגשם יורדות
מציפות את העולם, שוטפות את הכל
כמבקשות לטהר את האדמה מחטאי יושביה
|
Am I just a game for you
My love?
Are you enjoy playing with me
Like a puppet?
|
מפחדת לאהוב, מפחדת להיפגע
מבועתת מצל האהבה
|
זה מאוד קל, פשוט לא להאמין.
באמונה זה שחור או לבן.
אין אפור באמצע.
או שאתה מאמין,
או שאתה לא.
|
ואז המציאות
במפגש חזיתי עם הדמיון
כל התקווה ירדה לטמיון
והכול מתנפץ לך בפנים
בלי חשיבות, בלי רחמים
|
כל חיוכייך המזויפים
ועינייך העצובות
עומדת פה באור הזרקורים
מול עיניים בוחנות
|
אני
אף פעם לא מתמודדת באמת
רק בורחת
אף פעם לא משתפת אף אחד
רק שומרת לעצמי
|
מה בעצם אדם מחפש
במרדף אחרי האושר הוא מתרוצץ
מרדף חיים תמידי
אחרי האושר האגדי
|
בתוך חדר
מלא נרות
רק אני ואתה
מתמזגים עם המוזיקה
מלחינים שיר משלנו
|
הגעגועים האלה
ואותה הציפייה
הם מציפים אותי
בכל שנייה
|
מצטערת
לא התכוונתי
לא תכננתי
שכך זה יהיה
|
מנסה לקרוא בין השורות
מה שנכתב ללא מילים
משתדלת לשמוע בין המנגינות
מה שמתנגן ללא תווים
|
אם רק היית יודעת
לו היית מבינה
אם לא היית עיוורת
לו היית משלימה
פקחי את עינייך, ילדונת יפה
|
כמו פרפר
חופשי ומאושר
ללא דאגות ללא יותר מידי צרות
רוצה להיות פרפר
לעוף מפה רחוק
|
ורד נבול
על רצפה מלוכלכת
חלון שפונה
אל עצים בשלכת
|
לא
זה לא שיר עם חרוזים
אלא רק מחשבות כתובות
של מצב רוח לא מוגדר
|
אורות רחוקים
צלילים מוכרים
שמים שחורים
עם מעט כוכבים
|
שקטה אבל רועשת
צוחקת אבל בוכה
רגועה אבל סוערת
יציבה אבל מתמוטטת
|
תעזבו אותי
פשוט תעזבו
לכו מפה
תנו לי קצת שקט
|
אני אוהבת אהבה
וכאשר היא מתחילה לחנוק אותי אני שונאת
|
הריקנות בבוקר שאחרי
קפה וסיגריה ועוד סיגריה וקפה
עיניים כבויות וחיוך שלא מופיע
הממתיק לא מעביר את המרירות בפה
|
אם לכרית שלי היו אוזניים
היא כבר מזמן הייתה חירשת
מהצרחות
|
ועיניי נישאות לשמים
מרגישה כל כך קטנה לעומתם
חסרת כל ערך או משמעות
|
בלבול ומערבולת רגשות,
אני כאן אבל אני לא.
מאבדת את עצמי,
נוכחות נעדרת.
|
מה יותר כואב, לאבד או להיפגע?
לאהוב ולעשות הכל,
להיפגע.
לתת את כולך,
לאבד
גם את עצמך.
|
עייפות כרונית
ומלנכוליה קבועה,
מרגישה קבורה עמוק באדמה.
לא נושמת,
פשוט לא מצליחה.
|
איבדתי את עצמי
בין אלפי המילים
ורק לבכות,
לעטוף את עצמי
ברחמים עצמיים
|
Hiding behind the shadow of myself,
Afraid of exposing me to the light that could harm me
Like the sun will set, I will slowly fade away
|
הכמיהה הזו שמשתלטת עלי,
הרצון העז הזה להרגיש,
לא משנה מה,
גם אם זה כאב עצום
שיגרום לי לתלוש את העור
ולחפור בבשר החי.
לקרוע, ולהשאיר צלקות.
|
עשה איתי אהבה על חוף הים,
פרוש שמיכה על הדשא וצפה איתי בכוכבים.
תסיע אותי במכונית למקומות שונים,
קח אותי לטיולים רגליים, ארוכים ומעייפים,
וכשאתעייף שא אותי על גבך.
|
לא יודעת איך...
אז מתכחשת, ומדחיקה, וזה בא והולך ושוב בא.
אולי אני כן יודעת איך ופשוט לא מספיק חזקה?!
או אולי נוח לי אז אני לא מנסה?!
|
תמיד פחדתי מהחושך,
אבל הפעם לא.
הפעם זהו חושך שונה,
חושך מרגיע.
מין שילוב של החושך והשקט.
פתאום הם מקנים לי שלווה פנימית שכזו.
|
אני חיה בשביל הלילות המתים הללו.
כשכולם כבר ישנים
ורק אני מתעוררת לחיים
עם מוזיקה ברקע, מעשנת בשרשרת
מחייכת לעצמי בסתר ומהרהרת
|
רוצה להילחם בכל זה, אך לא מוצאת כוחות, בשביל לצאת למלחמה
צריך משאבים, כוחות, רצונות ועקרונות, אך מה קורה כשאין? ואני
יוצאת למלחמה נגד אני עצמי חסרת כל, ידה של מי תהיה על
העליונה? מה שבטוח, תהיה פה תבוסה - בין כה וכה אצא מפסידה.
|
כשמשהו עושה לי טוב,
אבל הוא בלתי אפשרי.
כשהמחשבות מציפות את הראש,
ואי אפשר להפסיק.
|
מה עושים כאשר שתי אבני דרך חשובות ומשמעותיות גורמות לך לעמוד
ביניהן ולבחור?!
מה קורה כאשר מותחים לך את החבל עוד ועוד במטרה לראות מתי הוא
יקרע?!
|
בין חלום למציאות
מדחיקה לפינה את רגשותיי
כמנסה להתעלם מאותות המצוקה
שנשלחים אליי בקודים
מעורפלים ולא ברורים
נשמעים כזעקות רחוקות
של חיית טרף ניצודה
|
עד שמשהו משתבש
בין פנטזיה למציאות
ואז מגיעה ההכרה
והנפילה שבאה איתה בחבילה
מזוכיזם בטעות
|
אתם מרגישים כאילו נכנסתם למערבולת שחורה,
מפחידה ובלתי נגמרת,
שכאילו מושכת אתכם למטה.
ואתם נופלים ונופלים ולא מצליחים לעצור...
|
כל אחד ימצא את מקומו למרות האנדרלמוסיה השוררת
כל אחד יבנה לעצמו את הכאוס שלו וינסה לשרוד בו
כי הרי אין ברירה אחרת
זה עניין של שחור או לבן ואין מקום לאפור באמצע
זה או כן או לא ואין פה שום אולי
|
כבד לי מאחוריי העיניים
מדמעות מצטברות שלא
מצאו את דרכן החוצה.
מעיק לי בלב
מרגשות לא מנוצלים המעלים אבק
במגירותיו.
|
כולנו יודעים, אבל מעדיפים להכחיש ולשתוק
לדחוק לפינה את אותן המחשבות הטורדניות
אלה הרגעים האחרונים, דקותינו האחרונות
|
אם להיגמל עד הסוף, אז רק בבת אחת
בפיצוץ עצום, שיותיר אותי פצועה
וגם את הצד השני הוא ישאיר פגוע
את הסם.
|
הזריחה באילת מבעד לעץ.
מרגישה קטנה מול פלאי השמים.
|
אל הארכיון האישי (43 יצירות מאורכבות)
|
|
לכתוב זה טוב!
אלמונית בתגלית
מופלאה |
|
