[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שלג שיפ
How I choose to feel,... Is how I am

Life comes from within my heart and desire


אל היוצרים המוערכים על ידי שלג שיפאל היוצרים המעריכים את שלג שיפ
מקטרת מעצבנת ומתעצבנת
מחייכת צוחקת ומאושרת
בוכה צורחת וכואבת
מתאבלת שמחה ומחורפנת
אוהבת שונאת
מתחמקת ומתחבאת
גאה ומתביישת
נופלת וקמה ושוב נופלת
צועקת לוחשת ממלמלת
מדברת לעצמה ושותקת
פוגעת נפגעת
מנוצלת מנצלת ומתנצלת
מתחממת ומתקררת
טועמת לומדת מצליחה ונכשלת
מתרחקת מתקרבת וחושבת
הולכת ובאה ונעלמת אבל כמעט תמיד חוזרת.
נקשרת ונפרדת מתחברת ומתנתקת
עולה ויורדת מחפשת ומוצאת
צורבת נצרבת שורפת ונשרפת
שומעת מקשיבה מוותרת ומתעקשת
עוקצת ונעקצת
מסתגרת ומתבודדת אך לעיתים כה נפתחת
מחבקת מנשקת מתמלאת ומתרוקנת
הורסת ובונה
היפראקטיבית אך תמיד עייפה
משתנית משנה ומשונה
זוהי שלג שיפ
[סוג של] חיה.




לרשימת יצירות השירה החדשות
קצרצר
הרצון המהדהד
לכלוא את עצמי

גורל
להיזכר במלחמה הקשה
כמו להרים חרב
ולתקוע אותה שוב ושוב
בחזי, בליבי
לדקור עוד סכין בגבי

אהבה
זה הפחד שיגמר לפני שהתחיל
או הרצון שיתחיל ולא יגמר

יחסים
Trying to reach you
But you're far away
Trying to catch you
But you go and stray
You took away my colors
And left everything so grey

בדידות
חדר קפוא
חלונות פתוחים לרווחה
צינה שחודרת לעצמות
מוזיקה שחודרת לנשמה

התמונות
הזיכרונות
החיבוקים
הנשיקות
הליטופים
הנגיעות

תחושתי
Bury myself in all this pain
Drowning in my misery

ארספואטיקה
אם לא הכתיבה
הייתי נשברת כמו חוד עיפרון
שקרס תחת לחץ
הייתי נגמרת לאיטי כמו הדיו
בעט שכותבת את סיפורי

גורל
Blame it on yourself
You were dead all this time
You can't blame it on the others
They tried to wake you up on time

טבע
מביטה מבעד לחלון
ורואה את טיפות הגשם יורדות
מציפות את העולם, שוטפות את הכל
כמבקשות לטהר את האדמה מחטאי יושביה

יחסים
Am I just a game for you
My love?
Are you enjoy playing with me
Like a puppet?

אהבה
מפחדת לאהוב, מפחדת להיפגע
מבועתת מצל האהבה

אמונה
זה מאוד קל, פשוט לא להאמין.
באמונה זה שחור או לבן.
אין אפור באמצע.
או שאתה מאמין,
או שאתה לא.

ואז המציאות
במפגש חזיתי עם הדמיון
כל התקווה ירדה לטמיון
והכול מתנפץ לך בפנים
בלי חשיבות, בלי רחמים

כל חיוכייך המזויפים
ועינייך העצובות
עומדת פה באור הזרקורים
מול עיניים בוחנות

וידוי
אני
אף פעם לא מתמודדת באמת
רק בורחת
אף פעם לא משתפת אף אחד
רק שומרת לעצמי

הרהור
מה בעצם אדם מחפש
במרדף אחרי האושר הוא מתרוצץ
מרדף חיים תמידי
אחרי האושר האגדי

חלום
בתוך חדר
מלא נרות
רק אני ואתה
מתמזגים עם המוזיקה
מלחינים שיר משלנו

געגוע
הגעגועים האלה
ואותה הציפייה
הם מציפים אותי
בכל שנייה

געגוע
מצטערת
לא התכוונתי
לא תכננתי
שכך זה יהיה

יחסים
מנסה לקרוא בין השורות
מה שנכתב ללא מילים
משתדלת לשמוע בין המנגינות
מה שמתנגן ללא תווים

אם רק היית יודעת
לו היית מבינה
אם לא היית עיוורת
לו היית משלימה
פקחי את עינייך, ילדונת יפה

הרהור
כמו פרפר
חופשי ומאושר
ללא דאגות ללא יותר מידי צרות
רוצה להיות פרפר
לעוף מפה רחוק

מצב
ורד נבול
על רצפה מלוכלכת
חלון שפונה
אל עצים בשלכת

לא
זה לא שיר עם חרוזים
אלא רק מחשבות כתובות
של מצב רוח לא מוגדר

מצב
אורות רחוקים
צלילים מוכרים
שמים שחורים
עם מעט כוכבים

תחושתי
שקטה אבל רועשת
צוחקת אבל בוכה
רגועה אבל סוערת
יציבה אבל מתמוטטת

ייסורים
תעזבו אותי
פשוט תעזבו
לכו מפה
תנו לי קצת שקט

אהבה
אני אוהבת אהבה
וכאשר היא מתחילה לחנוק אותי אני שונאת

תחושתי
הריקנות בבוקר שאחרי
קפה וסיגריה ועוד סיגריה וקפה
עיניים כבויות וחיוך שלא מופיע
הממתיק לא מעביר את המרירות בפה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
יסורים
אם לכרית שלי היו אוזניים
היא כבר מזמן הייתה חירשת
מהצרחות

הרהור
ועיניי נישאות לשמים
מרגישה כל כך קטנה לעומתם
חסרת כל ערך או משמעות

געגוע
בלבול ומערבולת רגשות,
אני כאן אבל אני לא.
מאבדת את עצמי,
נוכחות נעדרת.

אהבה נכזבת
מה יותר כואב, לאבד או להיפגע?
לאהוב ולעשות הכל,
להיפגע.
לתת את כולך,
לאבד
גם את עצמך.

הרהור
עייפות כרונית
ומלנכוליה קבועה,
מרגישה קבורה עמוק באדמה.
לא נושמת,
פשוט לא מצליחה.

חוסר אונים
איבדתי את עצמי
בין אלפי המילים
ורק לבכות,
לעטוף את עצמי
ברחמים עצמיים

חוסר אונים
Hiding behind the shadow of myself,
Afraid of exposing me to the light that could harm me
Like the sun will set, I will slowly fade away

אוטוביוגרפי
הכמיהה הזו שמשתלטת עלי,
הרצון העז הזה להרגיש,
לא משנה מה,
גם אם זה כאב עצום
שיגרום לי לתלוש את העור
ולחפור בבשר החי.
לקרוע, ולהשאיר צלקות.

אהבה
עשה איתי אהבה על חוף הים,
פרוש שמיכה על הדשא וצפה איתי בכוכבים.
תסיע אותי במכונית למקומות שונים,
קח אותי לטיולים רגליים, ארוכים ומעייפים,
וכשאתעייף שא אותי על גבך.

אוטוביוגרפי
לא יודעת איך...
אז מתכחשת, ומדחיקה, וזה בא והולך ושוב בא.
אולי אני כן יודעת איך ופשוט לא מספיק חזקה?!
או אולי נוח לי אז אני לא מנסה?!

הרהור
תמיד פחדתי מהחושך,
אבל הפעם לא.
הפעם זהו חושך שונה,
חושך מרגיע.
מין שילוב של החושך והשקט.
פתאום הם מקנים לי שלווה פנימית שכזו.

אוטוביוגרפי
אני חיה בשביל הלילות המתים הללו.
כשכולם כבר ישנים
ורק אני מתעוררת לחיים
עם מוזיקה ברקע, מעשנת בשרשרת
מחייכת לעצמי בסתר ומהרהרת

חוסר אונים
רוצה להילחם בכל זה, אך לא מוצאת כוחות, בשביל לצאת למלחמה
צריך משאבים, כוחות, רצונות ועקרונות, אך מה קורה כשאין? ואני
יוצאת למלחמה נגד אני עצמי חסרת כל, ידה של מי תהיה על
העליונה? מה שבטוח, תהיה פה תבוסה - בין כה וכה אצא מפסידה.

התבגרות
כשמשהו עושה לי טוב,
אבל הוא בלתי אפשרי.
כשהמחשבות מציפות את הראש,
ואי אפשר להפסיק.

הרהור
מה עושים כאשר שתי אבני דרך חשובות ומשמעותיות גורמות לך לעמוד
ביניהן ולבחור?!
מה קורה כאשר מותחים לך את החבל עוד ועוד במטרה לראות מתי הוא
יקרע?!


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
בין חלום למציאות
מדחיקה לפינה את רגשותיי
כמנסה להתעלם מאותות המצוקה
שנשלחים אליי בקודים
מעורפלים ולא ברורים
נשמעים כזעקות רחוקות
של חיית טרף ניצודה

עד שמשהו משתבש
בין פנטזיה למציאות
ואז מגיעה ההכרה
והנפילה שבאה איתה בחבילה
מזוכיזם בטעות

אתם מרגישים כאילו נכנסתם למערבולת שחורה,
מפחידה ובלתי נגמרת,
שכאילו מושכת אתכם למטה.
ואתם נופלים ונופלים ולא מצליחים לעצור...

כל אחד ימצא את מקומו למרות האנדרלמוסיה השוררת
כל אחד יבנה לעצמו את הכאוס שלו וינסה לשרוד בו
כי הרי אין ברירה אחרת
זה עניין של שחור או לבן ואין מקום לאפור באמצע
זה או כן או לא ואין פה שום אולי

כבד לי מאחוריי העיניים

מדמעות מצטברות שלא
מצאו את דרכן החוצה.


מעיק לי בלב

מרגשות לא מנוצלים המעלים אבק
במגירותיו.

כולנו יודעים, אבל מעדיפים להכחיש ולשתוק
לדחוק לפינה את אותן המחשבות הטורדניות
אלה הרגעים האחרונים, דקותינו האחרונות

אם להיגמל עד הסוף, אז רק בבת אחת
בפיצוץ עצום, שיותיר אותי פצועה
וגם את הצד השני הוא ישאיר פגוע
את הסם.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שקיעה וזריחה
אל היצירה
הזריחה באילת מבעד לעץ.
מרגישה קטנה מול פלאי השמים.

דיגיטלי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

חוף ים
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

נוף
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

חוף ים
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה




אל הארכיון האישי (43 יצירות מאורכבות)
מעוניין להחליף
פוסטרים של
אדם,הכל עובר
חביבי ואבי
טולדנו תמורת
גזרי עיתונים
בנושא ששי קשת


ברוז אפלה מנסה
כוחו בעסקי
השואו - ביז


תרומה לבמה





יוצר מס' 56647. בבמה מאז 22/10/05 8:42

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשלג שיפ
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה