|
שגם ילידת דצמבר 87 אוהבת להתבטא בעזרת כתיבה, למרות
שרק לא מזמן התחילה לכתוב היא עוסקת בזה עכשיו בלי
סוף.
שגם היא נערה ממוצעת, גם לה יש את בעיות גיל הטיפש
עשרה וגם היא מנסה להתמודד איתן.... למזלה יש לה
חברים וחברות תומכים, לפחות משתדלים, ואותם היא
מעריכה מאוד מאוד.
שגם מקווה שכל אחד יימצא איפשהו את ההתחברות שלו
לכתיבתה והאנשים ייצאו מהדפיוצר שלה בהנאה מרובה.
אהבה היא רגש.
אהבה היא געגוע
|
הוא התייאש... כמו כולם...
|
וזה המשיך הדיבורים על הא ודה כמו כל אנשים רגילים. לאט לאט זה
התפתח, אני אפילו לא יודעת למה אבל סיפרתי לך את הסוד הכי גדול
שלי, בטחתי בך כל-כך, היית הראשון שידעת.
לא ראיתי בזה משהו מיוחד, ידיד, לא רציתי יותר מזה.
|
הסכין שלך היתה פחות חדה והיא חדרה יותר עמוק... והוא לפחות לא
סובב אותה בפנים... את הרגת אותי לגמריי... כאילו ניסית לשייף
את הסכין בתוכי.
|
רוצה לפתוח דף חדש, מנסה וגם אתה.
מקווה שהפעם ילך יותר טוב שדברים יזרמו והקשר יהיה יותר מוצלח.
עכשיו אנחנו יודעים איפה הבעיות ובמה צריך לטפל.
|
המים והסבון שיורדים על גופי מלמעלה למטה לא מפספסים שום נקודה
וגורמים לי לא רק לניקיון פיזי אלא גם לתחושת ניקיון נפשית.
|
אני מנסה להבין אותך, הבנתי שנפגעת, ביקשתי סליחה. הבנתי שלא
תסלח לי אז למה להמשיך ולתקוע סכינים בלב? אולי פשוט תחזיר לי
את הלב שלי? תן לי הזדמנות לרפא אותו.
אולי הדרך הכי טובה היא פשוט ללכת על בטוח ולנתק מגע?
|
כנראה שהכל היה לחינם האהבה היא לא התרופה!
|
אני רוצה להבהיר שאני לא באתי במכתב הזה במטרה להשפיל אתכם אני
באתי להגיד לכם איך אני מרגישה ומה אני חושבת שצריך להיות
במטרה לתקן את הדברים ושהחיים שלי ושלכם יחזרו להיות נורמלים.
|
את החיים שלי הרסת.
את הלב שלי הפכת לאבן.
אני שונאת אותךךךךךךךךך!
|
שונאת את הכל מבפנים ומבחוץ
רוצה לשנות אבל הייאוש משתלט.
רוצה להרזות אבל הבליעה אוכלת מבפנים, מוצאת את הנחמה לסבל
בעוד אוכל וזה מעגל שלא נגמר.
|
פעם חשבתי אחרת. פעם חשבתי שהוא החיים שלי, שבלעדיו אין לי
כלום. עזבתי אתכן והתעלמתי מכל מה שאמרתן עליו. היום זה אחרת,
אני מבינה שצדקתן ואני לא מוכנה לספוג יותר שום השפלות ממנו.
אני גם ככה במצב לא משהו ואין לי שום כוונה להמשיך לרדת למטה.
|
|
|
זהו נגמר.
אחד,מאכזב את
שותפתו. |
|
