[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שד אורבני

אל היצירות בבמה האהובות על שד אורבניאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה
בחמש קם צייד
ויצא את ביתו.
אל היער צעד
ודרך קשתו.
עד הערב סבב,
לא הצליחה דרכו.
גם צמא, גם רעב
אחזו אותו.
סר פנים ונסער
חזר לכפר,
והנה זוג ברבורים
בנהר.
לבנים ויפים,
אוהבים וזקופים,
מיד
חץ שלח באחד.

שם ראשו על הכר
הצייד שעייף,
וחלום לא מוכר
את שנתו טרף.
נערה מעונה
אל הבית פרצה,
ובידה הקטנה
אחזה נוצה.
שתי עיניה צופות,
יפות נוזפות,
כל הלילה
דמעותיה שוטפות.
מה חטא, מה עוון
אהובי הלבן?
מחר
לך ליד הנהר.

בחמש קם צייד
ויצא את ביתו,
אל היער צעד
ודרך קשתו.
ברבורה לבנה,
ראתה את הצייד בעינה.
היא שלחה מקורה
וקרעה בבשרה,
מולו,
צללה בצילו.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
העיניים השחורות שלה, אשר מוסתרות חלקית מאחורי שיערה המקורזל
המרהיב ביופיו, עוקבות זריזות וזהירות אחר אצבעותיה האוחזות
בטוחות בעפרון הכתיבה. היא מניעה אותו הלוך וחזור תוך כדי ציור
קווים מאורכים על משטח הציור הלבנבן שלה

"אבל!", צעקתי. דממה... לפני שנתיים, יעל, עלמה בהירה ועיניים
תכולות זוהרות לה, היתה לי לבת זוג. אהבנו, חיכינו וידענו, זוג
תאומים אשר בחייהם ובמותם לא נפרדו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
עוד יום עובר,
ואת בשלך
מנגנת את הנבל הדומע.

לחוס על מרים
בת נהורה לא תרכוש אלהים אחרים.

תפילות הילדים נשמעות ללא הד,
אנוכי מאזין מתבייש, מתבודד.
בין פינות לבנה החמה מסתתרת,
מאירה את דפנות ליבי בחשכת מציאות אחרת.

לילות לבנים מרחפים
וקולי מתנפץ ברכות
מדמיינת שירת שרפים
החוזרים לתקופת הינקות

קלישאת סמים או סתם תעתוע,
אופוריה סוררת או רגשי נחיתות,
אהבה או בדלנות.

תפילת רחמים יפצה פי,
בעת זכרון דברים.
קרדום אז ינחת על עורפי,
יקטע בו החלטת בוררים.

כשמלאכים בוכים,
בך נותרת גבורה,
להכות בשוטים,
הנושאים אמותיי לקבורה.

גיזת זהב יפהפיה שלי,
אותך למרומים ארומם, ובפנייך הנאות אתקומם.
את אישי, רכושי ודתי.

שעת ערפילים,
החשכת רחובות,
בין חלקי יין הילולים,
זולגות לאיטן, טיפות טהורות.

רכושי שלי,
כך הלכת בימי,
כך בנית את ארמוני,

שנלת השבת את חנה'לה תבשר,
בבוא הסתיו אהובה הקט מתנשר.

כמיהה
רוך ותמימות נעורים,
שתיקה ובדלנות,
מתברגים מן גופי,
ומבודדים את השלמות.

מחילה מהי?
לא אדע.

קולה של העלמה
בת בליעל יפת התואר
מחלחל באזני
את שירי הנקמה

בת אנוש את הנש תפתה
בשפתייה תשוקת רחמים
בידיו אחוזות המטה
תחוש היא בקפליו הערומים

אתה לי נר
בסופה גועשת,
לא נכבה, לא מועד,

שירת מלאכים את אוזניי פותחת
בנהימות הקול סירנת הים
את תוכי מוחי במהירות שולחת
אל קצהו האחר של האגם

פנייך מבעבעות בין אצבעותיי
לחוש,
לדעת.
להכיר דמותך זהובה
כדבש על צוף במצולות, הרחק

תם הערב, ליל מנוחה.
בערוב חמה תפציע, וכוכב בעוז יתמיד,
את ירח שם תחתיו, בשעת ערביים

הפג הנולד,
הבעל הנועד,
האושר הנרעד,
נמוגו.

מות לא תמותי,
לעולם לא תדעי
מה נסתר על גבי המראה
המשקיפה פנייך בנסתר




גו מיסטר
טאליבאן טאלי מי
סאמ אנטרקס קאמ
און בן-לאדן וי
וואנט טו גו
הום.




טימותי מקווי
מתגלגל מצחוק
בקבר אחים בצפון
קנדהר שכונת
קטועי סלוגן.


תרומה לבמה





יוצר מס' 45032. בבמה מאז 21/11/04 21:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשד אורבני
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה