|
השם הוא שי השאר חשאי.
אפשר אבל להדליף כמה פרטים...
בציר 75
וכמו יין משביח עם השנים
(לפחות ככה אומרים).
אם תרצו לדעת עוד הדואל פתוח (באנגלית בבקשה)
עד כאן
שי.
ככל שגברו שתיקותיו כך התרבו המילים שבקרבו. דעות שרצה להביע,
חוויות שרצה לחלוק, כל אלה נאגרו בתוכו, ותפסו יותר ויותר
מקום. משפטים כבדי משקל
|
היא שאלה-
"אני רוצה לדעת היכן נמצא הלב שלך".
אני עניתי-
"כנראה שבצד שמאל".
|
היה איזה ערב אחד בסדנה שבו היית צריך להתקשר למי שאתה הכי
אוהב בעולם ולהגיד לו את זה. אז התקשרתי למוצרט ואמרתי לו "אני
אוהב אותך בן אדם!" הוא בהתחלה לא הבין מה אני אומר אז עברתי
לגרמנית
|
עוד מאה טיפות אלחץ על הכפתור. השקית לא לגמרי ריקה, אבל אני
רוצה שהאחות תגיע לפני שהיא תתרוקן לגמרי. אני מפחד מבועת
אוויר. זה טיפשי אני יודע. בטח הרופאים חשבו על זה אבל אני לא
סומך על אף אחד. קראתי פעם שמספיק שבועת אוויר אחת תחדור לך
לדם וזהו אתה גמור.
|
מה הרגשתי כשנכנסה לחדרי ספוגה מים רצה אלי בהתלהבות ונישקה
אותי?
החום של פיה, רטיבות המים, ההפתעה שאפשר לאוהב אותי כל כך
והבושה שלא הייתי אני זה שרץ אליה בגשם. נבל! כך אני מרגיש
היום - לא הייתי ראוי לאהבה כזו. אולי זו התחושה שגרמה לי לאבד
אותה.
|
גם באותו ערב הוא הלך לישון לבד. סיים את ארוחת הערב שהכין
לעצמו ממה שמצא במקרר; יש לו כישרון רב להכין ארוחת פאר
מחומרים פשוטים. הרי לכם אדם יצירתי - תנו בידו קצת ירקות, אי
אלו תבלינים, מקרוני וסיר ויכין לכם סעודה לתפארת.
|
בבית ספר היסודי הייתי התלמיד הכי גרוע בכיתה. בסוף כיתה ה'
הציון הכי גבוה שלי היה 6 וזה היה בהתעמלות.
|
הצ'יפס שהוגש באותה מסעדה שיקף בתוכו את כל העדנה, הרגישות
ותשומת הלב לפרטים הקטנים שפיתח המטבח האיטלקי מזה עשרות
בשנים.
|
הדוקטורט שלי עוסק במערכות יחסיים בין חלליות.
זה בגלל שאני כבר בתור ילד הבנתי שצריך לעסוק בדברים רציינים,
כי בסוף מתים.
|
בסוף השארתי את הארגז על הרצפה ואת מרקו בבוידעם. מרקו יצא משם
כשהוא ירצה. אני לא רואה טעם להוציא אותו משם בכוח, אין לי גם
חשק רב לחטוף שריטות.
|
אני זוכר שרופא מומחה לחקר המוח סיפר לי פעם, שמה שהביא אותו
למקצוע, זה הרצון להבין את מהות האדם. אומנם, היום, אותו רופא
עוסק רק בניתוח גופות, אך עדיין הוא מרגיש שיש משהו בעבודה שלו
שמקרב את האנושות להבנה מלאה יותר על מהות החיים.
|
אחרי שיצא מהרכב והחל צועד לעבר דירתו, חשב שכן היה צריך לנשק
אותה, אפילו רק על הלחי.
|
כל סטודנט חדש שנכנס למעבדה, מוקף מיד בעשרות פלאפונים שקופצים
עליו וזרועות מתכתיות קטנות היוצאות מהפלאפונים מחבקות את
הסטודנט, שמוקף מיד באלפי חיבוקים זעירים. באותו רגע, רמקולים
המורכבים בפלאפונים, המתואמים לפעולה בו זמנית, משמיעים את
המילים "אני אוהב אותך
|
השניצל צעק בכאב, "אתה לא תגמור אותי, לעולם לא תצליח, אתה לא
יכול!" היה לו קול דק וצווחני וכשדיבר- פירורי הלחם היו ניתזים
ממנו כמו טיפות רוק. באוויר עמד ריח חזק של שמן שרוף. כיסחתי
אותו עם המכסחה, מפזר אותו לכל כיוון.
|
הוא שולף סיגריה מהקופסה שכבר הייתה מוכנה על השולחן.
גם עכשיו הכל נעשה באיטיות. ההצתה, השאיפה הראשונה והעשן.
|
אז אני הסטודנט של פרופ' עצמון. החברים שלי חושבים שאני משוגע,
כי גאון אני לא.
|
גם אם אלך בגיא צלמוות
לא אדע רע כי את עמדי
|
בנשמתי אני דודה מעצבנת
קוראים לי איזולדה ויש לי צמות.
|
פיסות של ג'ונגל מפוזרות בין העצים.
אריה מסתכל מבעד לסורגים על צללים
|
המחשב נשאר חשוף על השולחן.
קרביו גלויים,
|
נשיקה באויר רוצה להתממש
שנינו לא נותנים לה להתרחש.
|
רציתי להתנתק מהנוף.
של הארץ החול והאנשים
להיות מוקף רק במים ושמים
ושיכרון חושים.
|
איש חשוב הולך עם בקבוק קולה ביד
לוגם לגימות מדודות.
הבעת פנים רצינית
על הסנטר לא נוזלות טיפות.
|
איש מונח על הספה כמו אחת מהכריות.
ומה בעצם ההבדל
|
רוצה להיות פיקח
להבחין בכל פרט
לראות כל מבט.
|
אחת לכמה זמן אני קונה מחברת
ורושם בה גיבוב של מילים
|
היא אמרה-
"לך תכתוב על זה שיר,
חבר שלך מת, מה אתה מחייך אדיוט"
|
יתכן ובסופו של תהליך
הן תהיינה מונחות
כמו ערמת גוויות
או
נשים מחוללות
|
לאישה שלי יקראו מיכל
יהיה לה שיער בלונדיני
קצת מתולתל.
|
הייתי רוצה לקרוא לך
מהספר של דיקרט
לענג עצמי מולך מרעיונות
מופשטים.
|
איש הולך לבד בחושך
מולו מגיעה אישה זרה-
|
אני סטודנט.
לומד מכל סביבי
מכל איש ואישה שעוברים ושבים לידי.
|
הכי טוב אני יודע
הכי מדויק הכי נכון.
|
הנמלים עטפו את יד שמאל שלי.
שחורות.
מגיחות מגב היד ומתקדמות לכיוון החזה
|
היו קודם דיבורים על מין,
קודם, לפני המפגש הוויזואלי
באמצעים אלקטרונים
|
קליק
תמיד אותו דבר.
אני חכם
שנון ומבריק.
חמוד שכזה , יודע להצחיק.
רק חסר דבר אחד:
"לא היה קליק".
|
היו המון אנשים
שמהם אני מתבייש
או שלא יבינו על מה אני מקשקש
|
היסודות יהיו פיננסים,
המרצפות כשלונות העבר
|
אין יעד מוגדר, יש דרך שעוברים בה, חופשית מהגדרה
|
"לא ככה אומרים את זה ככה"
"זה נה מה קיטה פא"
אמרה בנחרצות
"זה אומר אל תעזוב אותי"
הוסיפה גם פרשנות.
|
אם אתקע במשרד שעות נוספות
אל תכעסי עלי
שעדיין לא חזרתי משם.
|
נולדתי חולה.
"פגם גנטי לא תורשתי" אמר לי עשרים שנה אחר כך פרופ' גולדביץ
מהמחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם
|
יש בעולם הזה ילדתי, זומבים. זומבים אינם רק יצורי האגדות. הם
קיימים בתוכנו. חלקם הם אנשים שאנו מכירים. יכול בהחלט להיות
שחלק מהחברים שלך הם זומבים או חלק מהאנשים שאת פוגשת כל יום
בלימודים.
|
גם אם נחתוך חלקים מגופנו ונחזה במראה המבעית של הבשר הפנימי,
עדיין זו תהיה התבוננות במשהו מן החוץ.
|
פרופסור למתמטיקה שימושית אמר לי פעם כי כל החיים הם בעיה
טכנית אחת גדולה. אמירה זו הובילה אותי לכתיבת חיבור זה, העוסק
בקשר שבין מתמטיקה לבין אהבת בשר ודם.
|
|
|
אין לי ספק
שיגיע היום בו
יגור זאב עם
כבש. בעולם
הבא.
מוטי האופטימי
רואה שחורות |
|
