|
זה מה שקורה כשאני מאבד את השפיות, ברגע שהכל פתאום
משתנה, מקבל צורה חדשה... אלוהים, שנאה, אהבה, חיים,
מוות, שחור ולבן, הכל מנוגד והכל כאחד כי אין מה
לעשות ככה נברא ככה ישאר לתמיד.
הגיע הזמן לשבור קצת מוסכמות בדרכים שאני לא מכיר
עדיין, אולי תעזרו עם זה קצת. משהו מתרחש בפנים ולא
רק אצלי.
בהצלחה עם זה.
To be or not to be, there is no such a question,
to be, but to be what?
היא לימדה אותו לחיות, היא לימדה אותו לשמוח
והוא... הוא לימד אותה ללמד.
|
הוא תמיד אהב לחזור ליחידה אל כל החברים הקרובים, אל המשפחה
האמיתית שלו, אלה שהיו תמיד לצידו גם ברגעים הכי קשים שלו שבהם
כמעט מת, או כאשר איבד חברים קרובים מהיחידה. שום דבר לא
השתווה לתחושה העזה שתמיד חש בזמן היותו בבסיס, רק לחזור אליה.
|
while sitting on the balcony
and all people seems so small
your heart stop his beat
and you start in an one big fall
|
That smell... so sweet
This laugh... so deep
Honest souls, could not!
This warmth touch, could not!
|
בזמן הליכה
לא ממש ארוכה
בשמיעת תפילת משנה
תפילה אישית... תפילה חמה
|
ומן מחשבות כואבות
כאילו מן השאול הן באות
ורק חטאים ממני יוצאים
והוא המכפר על מעשי
|
Fuck it!
No more actions!
Fuck it!
No more tries!
So stop your fuckin' LIES!!!
|
את כל תחושת החיים
את כל תחושת האהבה
הפגיעות והכאבים לוקחים
הורסים ומשחיתים את מה שנבנה.
|
מאש לגשם
מבדידות ואפלה
אל תוך אהבה ענקית אהבה גדולה
|
ורק הכאב עוד מחולל בי חורים
ורק התקווה ממלאת בי חיים
ורק הכאב עוד גורם לדמעות
ורק התקווה מותירה אותן עוד יבשות
|
פעם...
פעם ראשונה שזה לא לבד
במשך שעה אחת קצרה
שעה אחת בלבד
|
לראות שוב את החורף נעלם
ואותה אחת ששבה לראותם
לצפות ולהבין, לקלוט דרך התחושה
משהו משתנה, כמו גיטרה לאישה
|
רק החלפת את הידית
ונתת לי אותה
"תשמור עליה... היא תשמור עליך"
|
הוא לא בדיוק אמיתי ולא באמת חלק מכולכם, אבל הוא חלק ממני.
בטח לבטח שהוא לא רוסי רומני, או אישה.
הוא לא מכור לשום דבר, לא אלכוהול לא סיגריות לא סמים ולא
הומואים.
|
הטפה - תעמולה, דרשנות, דרישה, שכנוע, הסתה, הפצת רעיון.
קבלו את זה איך שאתם רוצים.
|
מה יוצא לך מזה? אף אחד עדיין לא יודע, אני אגיד לך מה יוצא לך
מזה... כלום.
|
לפני שמתים על מה חושבים?
מה קורה לך שניה לפני שאתה מת? אור לבן?
תמיד הזיתי וראיתי תעתועים תמוהים,
|
אני מנסה
תאמיני לי שאני מנסה
כל מה שאני מבקש זה סליחה.
|
|
ההתייחסות
ההומוריסטית
למספר 42 כאל
משמעות החיים
היא הגיג-סרק
חלול ועקר אשר
החל עם סופר
חנון משועמם
וכעת הוא רווח
כבדיחה פרטית
דבילית בקרב
כותבי סלוגנים
חסרי חיים!
פרובוקטורית. |
|