[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שי קדם
ציור של מיכל פרבר

ICQ 52354920 52354920
אל היצירות בבמה האהובות על שי קדםאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי שי קדםאל היוצרים המעריכים את שי קדם
זוהי הודעה מוקלטת
the Hebrew announcement will be followed by an
English one
שלום, הגעתם אל דף היוצר של שי.
אם ברצונכם לרפרף בשביל העניין לחצו על 1
אם ברצונכם לקרוא מפרי עטו ומקלדתו הקישו 2
אם הגעתם לפה בטעות אנא נתקו את המחשב מהקיר
אם ברצונכם לחדור אל תוך נימי הנפש ולחקור את מבנה
הכתיבה
לכו תתפלצנו על דפיוצר של מישהו אחר
תודה על שיתוף הפעולה




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
בפעם האחרונה שנפגשנו זה כבר לא היה יפה כמו תמיד
דיברנו, ואז את התעצבנת עלי על משהו
אני אפילו לא זוכר על מה ואני בספק אם את יודעת
והתחלנו לריב, היה ממש מגעיל


לרשימת יצירות השירה החדשות
כעס
אדם שמתאכזב
כל פעם מחדש
כשדוחים אותו
מעבירים מאחד לשני

הוא כמעט הגשים חלום
אבל התעצל, שכח
הוא כמעט והצליח, כמעט ועלה בידו
אבל רגע לפני זה נגמר

אם הייתי חתול
הייתי מתפנק בגינה כל היום
נהנה מהשמש והאשפה של השכנים

אף אחד לא מכיר הכל
ואף אחד לא מכיר באמת

עצב
אני
זה הכל בגללי

הרבה מילים שהייתי רוצה לומר
לצעוק

במה שלא תאמרי
לא תדעי שידעתי

אינטרוספקטיבי
ועכשיו אני מחפש לי גשרים
מכבה את האש לפני שאשרוף אותם סופית
מנסה להזכר מי אני

רק אחרי שאני בחדר לבד
פתאום יש דמעות
אני סוגר את הדלת
כי אם מישהו יגיע
אני יודע שהן יעלמו

תחכה בשקט לבד בעצב
השנים יעברו והיא עוד תחכה

הזמזום של הפלורסנט
צליל יחיד בכיתה כמעט מלאה

ואם מחר איעלם מעל פני האדמה,
האם תקום צעקה

היא ואני
והיא הלכה משם
רחוקה אף יותר
והכל חזר לקדמותו

עייפות מעיניים שינה מדירה
מילים נאמרות בכאב והבנה

אהבה
הייתי כותב בשבילך שיר
לכבוד יופייך העוצר נשימותי
פעם אחר פעם

הנהירה הכמעט מיידית של שותפי לשיחה
היא הפגיעה הראשונה ואחת מהצורמות שחשתי
חוסר היכולת להבין כמה שזה פוגע בי
זאת השניה

המוות לא מזיק
הוא משפר את חיי הסובלים
ההתעסקות רעה
התעסקות של שעות בבלתי נמנע
שגורמת רק סבל

מצב
ולכשיגמר?
תמשיכו הלאה.
אך בקשה -
המשיכו הלאה!

שואה
אני ראיתי אותן
כשנכנסתי והן הראו לי איפה הן ישנות
יותר נכון איפה הן ישנו
כשהן חיו

עצב
הרגשת פעם ריק מתוכן?
בגלל שאתה כועס על עצמך
כשאתה מרגיש שאתה לא צריך

התעצבנתי על טיפשותי
לא נורא
גם זה יעבור

עולם מסביבי קם
עולם נחרב
והעולם שלי

אינטרוספקטיבי
לא שואל הרבה
לא מחפש סיבות

אנשים לא בכו
שעונים עכבו מחוגים
העולם חיכה

מה בעצם אני רוצה מהחיים?
ויותר חשוב
מה בכלל החיים רוצים ממני?

חשבתי עלייך בלילה
בין שעצמתי עיניים
לחלום הראשון
את היית אצלי בראש

את לימדת אותי כל כך הרבה
הרבה יותר ממה שלמדתי עד אלייך בחיי
ואני שמח על כל רגע שהשקעתי בטיפוחך
כי את פשוט מדהימה אותי כל פעם מחדש

קצרצר
לשקר בזוג מספק יותר מלשקר לבד

ואף אם היה גץ
אל תפצירי באש
מילים לא ידליקוה מחדש
זהו הזמן להחליפה באחרת

כל שנה
כל שנה מחדש
דווקא אני
תמיד אני
למה כל שנה אני???

מתארים אותי, בדיוק כמו שהכרתי...


לא יכולתי לבקש משהו הגיוני.

היינו ביחד
והיתה מן הרגשה מוזרה
אני ראיתי
גם את

זה לא שבאמת טוב לי
אני רוצה שיהיה לי טוב
אז אני מתנהג כאילו טוב לי
אני אומר שטוב לי

אחרי שלוש שנים,
הזנחתי את עצמי.

בדידות
אף פעם לא אהבתי את עצמי
ועכשיו? עוד פחות

רק בשביל לראות למי באמת יהיה חשוב
לשנות את הסדר ולהגיע בשבילי
רק בשביל זה הייתי רוצה למות

דרך מראה
כאילו דרך עיניים של מישהו אחר
אני רואה את עצמי
באמת?

בדידות
דווקא מרווח פה בפנים,
יש לי הרבה מקום לעצמי.

מלחמה היא כמו חורף
היא גורמת לי לחשוב על הבית.

אכזבה
יקירתי
לא ידעת
וחבל לי
עלייך

צמד שירים
בעל צורה מרשימה, כמו שלא ראיתי לפניו
האראה אותו שוב?
יהיה לי דומה לו?

ובעיניים כבויות מספרים,
במשפטים חסרי קשר
או עם שיעול בין מילה למילה.
ובעצם אומרים, שאין דרך
להדליק מנורות עיניים שחוקות.

בדידות
אני מאחורה
הם לא רואים אותי
לא שומעים
כמו רוח רפאים מוזרה

אכזבה
שוב נפילה
אל תוך מרה שחורה

אכזבה
ככה גם את אומרת
ואת יותר הגיונית ממני
יותר חכמה
ואני?

פעם אהבתי ימי הולדת -
הייתה בהם הרגשה של התחדשות, גדילה,
חגיגה.

אינטרוספקטיבי
אני יושב מול מסך כתום
וקורא דברים
שגורמים לי לקנא
בכישרון של אחרים

מצב
ההרגשה היא כאילו אני עוד שניה בוכה
או כאילו עוד רגע אני הולך להקיא
ואף אחד לא זמין עכשיו
לאף אחד אין זמן בשבילי

מזל טוב...
אני שמח לראות אנשים שמחים ומאושרים -
זו רק קטנות הנפש שלי שמסתכלת עליכם בכעס.

את הים
מנסה להגיע לחוף מבטחים
לחול הנעים ולשמש החמימה

שכול
יד ימין חיבקה אותי
רכה, עם קמיצה מלטפת
לא משאירה לי מקום לספק שהיא אוהבת

בעולם של רגשות ומחשבות,
של סודות בוערים
ואנשים מנוכרים,
מצאתי לי שפיות קטנה.

במקום לרוץ כל היום
לעצמי
שמישהו אחר ירוץ
גם ככה אין לי כוח לכלום יותר

הייתי רוצה לקחת אלי את כל הפחדים שלך
לשמור אותם אצלי
גם אם זה יעשה לי יותר רע
אני יכול להתמודד עם זה, עלייך זה מעיק
הייתי מרחיק ממך את הכאב ואת הרע
אם רק באמת הייתי יכול

יוצא למתקפה, על כל מילה!
סותם אוזניך וממלא את פי מים.
צועק כאילו אחרית הימים הגיעה,
ומעליב כאילו רק אתה יודע.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כשהשמיים נפלו היה בום כזה גדול
זה לא כאב הרבה רק לכמה שניות, עד שהכל נגמר

כל השדים שקברתי יחזרו אל השטח
אני ידעתי את זה- כל הזמן
ועדיין לא יכולתי להתכונן לזה באמת


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
אקוסטי

גברת אושר כבר לא כל כך שמחה
היא יוצאת בבלבול
ממלאת הבטחה
היא לא שומעת שקוראים בשמה מקצה השכונה




אל הארכיון האישי (27 יצירות מאורכבות)
צריח ל-f 8


שח.





תרומה לבמה





יוצר מס' 1841. בבמה מאז 20/3/01 19:53

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשי קדם
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה