|
shayz
סוף העולם הגיע בשבת בעשר בבוקר. שום דבר לא רמז לי שהוא מגיע.
בוקר פברואר קריר, שמש מבצבצת מבעד לעננים ואבא מזהיר אותי
שירד גשם בלילה והכבישים רטובים. עליתי על האופנוע בתחושה טובה
|
"היי! אתה!" נשמעה צעקה מפינת רחוב פרישמן. הוא עמד פנים אל
פנים עם אחת הנערות החמודות שראה מימיו. צעירונת, נמוכה, פנים
יפות וחלקות ממוסגרות בתוך משקפיים דקים. שיערה החום גלש ועטף
את כתפיה ואת חולצתה הכתומה הרפויה שחשפה חזה נמרץ ועגלגל.
|
אין ספור פעמים, לבדה במשרד בלילה, בחנה שירי את אירועי אותו
יום וחשבה האם יכלה למנוע את מה שקרה, לשנות את מהלך חייה.
הבוקר התחיל בצורה רגילה להחריד. היא התיישבה על הספסל ליד
בקתת השומר וצפתה בשרשרת האנשים שהציגו את התג ונכנסו פנימה.
|
התיישבתי בפינה מול אחת ממכונות הכביסה הפנויות והתחברתי,
כיוונתי את המשקפיים לעבר הנערה עם הרגליים הארוכות והדקות
במגפיים האדומים, שני מצמוצים מהירים, מבט מושפל ולחישה מהירה,
"אני זקוק לעזרה פה".
|
רבקה לא בוכה. רק הפנים שלה עצובות נורא. העיניים שלה עגולות
ושחורות והיא מסתכלת ישר לתוך העיניים שלי. אני מפסיק לצחוק.
עומר נוגע לה עם המקל בתחתונים ומנסה להוריד אותם מרחוק. רבקה
מחזיקה חזק כדי שהם לא יפלו ויש לה מין תחתונים ארוכים ורחבים
שיורדים בקלות וכב
|
דפיקה מהירה בדלת, אני כבר עומד מוכן, נרגש. היא יפה. כמו
שהבטיחו. דקיקה עם חזה נחמד. כמו שאני אוהב. היא נכנסת לחדר
ומתבוננת סביב. יש לה מבט עייף מאוד.
|
פתאום קופץ שוטר לתוך המסלול שלי ומסמן לי לעצור בצד. מה? גם
היום אתם עובדים? אין לכם משפחה? אני עוצר בצד ומחכה בתוך
האוטו. בוהה בשוטרת בעלת רגליים ארוכות שנשענת על חלון של
מכונית לפני, ממתין לה שתסיים.
"תפסיק להסתכל על התחת שלה ותן לי תעודות" אומר לי השוט
|
"זה שם למטה" הוא הצביע לכיוון השני, לעבר פתח המערה. "נו?
נכנסים?".
מיכל הביטה במדרון החלקלק ובפתח הקטן האפל. חיוך השתלט על פניה
"כן! בואו" היא אמרה.
אורן פלטה יפחת רוגז קטנה "אני לא יורדת לשם" היא אמרה "זה
רטוב". היא עזבה את מעילה של מיכל והתיישבה על
|
משהו לא היה כשורה. הוא עצר והתבונן בבית לאור השמש השוקעת,
צמחים מטפסים מכסים את שתי קומותיו, משתרגים ונוגעים בארובות,
מגשרים ונתלים בין הבית לבין העצים הגבוהים שסביבו. הוא היה
בטוח במאה אחוזים שסגר את הדלת לפני שיצא, והנה, כעת היא הייתה
פתוחה.
|
"תקשיב" פקדה הנמלה "למלכה שלנו יש סיפור לספר, מסר להעביר,
והיא רוצה שאתה תספר אותו. שמענו שאתה לא רע, ואנחנו הרי
שכנים, כך שזה מסתדר מצוין"
|
אני מתגלגל בדשא עם הילה, פעם אני למעלה ופעם היא, גופותינו
מאוחדים בתנועה סיבובית שיכורה וחסרת שליטה. שמלתה הדקה נכרכת
סביב גבה ותחתוניה נחשפים. ריחה משתלט עלי, חם ומתוק. גופי
מתחכך בה ולשוני משתרבבת בשמחה. היא צוחקת ואני מלקק אותה ואנו
ממשיכים להתגלגל עוד
|
פתאום עצרה והביטה בו מבוישת. "טוב. מה פה לא ברור?" היא חשבה
לעצמה למראה פרצופו המשתומם, "אני רוצה לשכב איתך. אני צריכה
לשכב איתך".
|
היא מניפה את נמרוד, מרופט ומלוכלך מרוב חיבוקים ונישוקים,
ושואלת "נכון שהוא כבר גדול?". הוא מהנהן לאישור והמפתח בידיו
מתקרב למתג ההתנעה. יש איזה זמזום מטריד באוטו. הוא מחפש את
מקורו. כשהוא מרים את ראשו כיסא הילדים מאחוריו ריק.
|
דוקטור שרון הורוביץ היא דוגמא נפלאה לכך שלא כל הבלונדיניות
היפהפיות הן טיפשות. היא הטייסת הכי טובה שלנו ואני בטוח
שפלייבוי היה מוכן לשלם כל מחיר עבור הסכמתה לככב כנערת האמצע
שלו. מאה שבעים וחמש הסנטימטרים המושלמים שלה נדחסו בתוך חליפת
טייסים צמודה ומבטה ה
|
"העניין אבוד" אמר החתלתול כשנעלמה הנערה מעבר לפינה.
"שתוק" כעס האיש.
"היא לא אוהבת אותך יותר" התעקש החתול.
הבחור הביט בו וחייך בכאב "אז מה אני יכול לעשות?"
|
הוא התעורר על הרצפה עירום, במרכז חדר גדול ללא תיקרה בעל
קירות לבנים חסרי חלונות או דלתות. כף ידו שרפה וכאבה, והפצע
הגדול התמלא נוזלים עכורים. היה לו קר, והוא ניסה להתעטף בזנבו
כדי להתחמם. נערה יפה בבגדים זולים הופיעה פתאום לפניו, והוא
הצטמרר בפחד. זו היית
|
אני נשען על מעקה המרפסת ובוהה בים. במרפסת מתחתי שוכבת
קירסטן, תיירת יפה מנורווגיה, ומשתזפת בעירום חלקי מבוקר עד
ערב. אנחנו משוחחים לפעמים על ישראל, שם ביקרה לפני שנתיים,
ועל מוזיקה. היא סטודנטית במכללה למוזיקה, מנגנת בפסנתר ועוד
כמה כלים. חבל שאין פה פסנת
|
|
|
"סלוגן רינה"
רני, בן 3 בגן
רינה לפיתוח
חשיבה יצירתית
ומודעות
פרסומית. |
|
