|
זה קרה בעתיד.
מי היה מאמין?
אבל זה קרה בעתיד...
|
איזה צבע אתה אוהב - שואלים אותי לפעמים, ומיד עונה טורכיז.
אבל... אני אוהב גם כחול, שחור, צהוב, כתום, לבן, ירוק, סגול,
אדום, גלידה - הרים של גלידה ושוקולד כמובן. אני ילד, ילד לכוד
|
נופל, מרים את הראש ובכעס, כן, כן. (בתענוג ובצעקה מתגברת)
שוב ושוב. עוד ועוד ועוד...
(חולשה, בלי כוח) לנוח לנוח לנוח.
|
המרחבים הגדולים עוברים מולי במהירות, ואני, אני רק בוהה. בוהה
בשום דבר. בוהה בריק שבי. אבל למרות היום המחשיך בחוץ, עדיין
רואים את אשר התפעלתי ממנו כל כך הרבה פעמים בבהירות. קניתי
כרטיס לכיוון אחד, על מנת לא לחזור.
|
במקום הזה וביום הזה אנו מנסים לזכור ולהזכיר לכל אחד ואחת
מאתנו, החיים, את אלה אשר הגנו בגופם על חיינו ושילמו על כך
בחייהם, אותם חיילים שמתים בכל עת ועת.
|
|
|
שמעון פרס בא
אלי בחלום
ואמר לי,
בנק'ה, אתה הוא
האיש,
למה? שאלתי,
להגשים את
החזון,
הוא ענה,
שאלתי איזה
חזון?
ואז התעוררתי.
אז שמעון אם אתה
קורא את זה תרים
טלפון או פקס,
או אם אתה רוצה
אני הולך
לישון.
בני סלע, אסיר
ומטופל בבעיות
שינה, וסובל
כרוני
מתסמונת טורת
תמסונת דאון
ותסמונת שגדת |
|
