|
 
כמו סיפור מהאגדות
בחצות הליל היא מתכנסת
אל תוך עצמה
אל תוך שכרות
|
אהבת בת עשרים
מבלבלת מתבלבלת
טומנת מלכודות מתוך חיפוש
מחפשת תשובה, מחפשת עצה
וביטחונה רק מתערער
|
לאיש השלג יש הרבה מכרים
לרובם הוא לא קורא חברים
יש לו שיער מוזר וחיוך שובה
|
חוזר לחדר לא כמצוות אבי
מוקדם לא מאוחר
שני בקבוקים, שלוש בחורות
ושבע ספרות על כף היד
|
אם הייתי יודע לאהוב
את היית מלכה
ואני מלכך, משרתך, אהובך
מבשמך ריחות ורדים
את גופך רוחץ
ואוטם אפי לריחות שושן
|
את החיים היא שותה בשקיקה
על המוות הכריזה מלחמה
כל האנשים הינם האמצעים
בשבילה להתמזג עם החיים
|
ובמפגש האחרון נהייתי לתינוק
ונעצתי בשפתיה האדומות מבט כבר לא מתוק
|
שיער - שחור
עיניים - חומות
|
בכלות ימיי
כלו כוחותיי
ואתווסף אל אבותיי
|
המתנה בשדה תעופה,
אין לאן ללכת,
אין לאן לשוב;
בין טיסה לטיסה, שעות הפסקה
|
הכניסיני לרוחך
הכניסיני ל-ד' אמות ביתך
הכניסיני תחת קורת השגחתך
אך אל תכניסיני אל לבך
|
שוב מהלך בחשיכה
שוב בוערת התשוקה
מין גיל זמני
גיל בוער ועצבני
|
שלוש לפנות בוקר
לילה אביך וקר
וסנצו' מעיר אותי לשמירה
הוא אומר יש התרעה
|
דנה-דין משחקת באינה נראית
באה, יוצאת בשקט
לא רוצה שיפריעו לה
הגברים מתחלפים
לפחות היא נשארת
|
ההבטחה שלא מומשה
יושבת בפאב לבדה
שיכורה,מזיעה, מסריחה
ללא מילים, ללא חברה
|
כל המילים הלא נכונות נאמרו
עכשיו ברגע האמת נשארה הדממה
|
היא גרה בבית שכור
עם שני כלבים
ויחזקאל במיטה
|
תמונה מזויפת תלויה על הקיר
מאוד מושכת, מאוד מתוחכמת
חתימה אורגינל - לא כאן הזיוף
|
הזמן של עדן עובר
כמקדם עדן הוא זורם
חסר משמעות
מפנה מקום לזמן אחר
|
לחזור עוד פעם למקום שבו נהייתי
להניח ראש על מיטה בה גדלו חלומותיי
|
חלמתי חלום
לא מפואר במיוחד
בלי ארמונות או מפלצות
חלמתי חלום פשוט
|
לעיתים יש לילות של משי
ונפש מחייכת ונושקת לרוח שלום
|
אני רוצה לפגוש אותך
כשאת לא רוצה ואני לא רוצה
ושנינו מופתעים ושמחים
|
ילד טוב, בלי הרבה משפחה
ילד טוב, עם חברים טובים והרבה אהבה
ילד טוב, פוטר מהעבודה
|
כשאנחנו יושבים ככה סתם, לשיחה
מיד נעלמות להן כל השנים
אספרסו קצר, הפוך ממותק,
יש כל כך הרבה צלקות
|
את זוכרת ששיחקת את המשחק
מצבי רוח מתוכננים חזק
|
בלילה לבן, אני נותן לך לישון
מתבונן בחיוך, בפנים השלוות
בחוץ משקעי סערה שחלפה
בקרוב יחלו עבודות השיקום
|
אז קם והולך
ומחליט מה מצוי בשבילי;
היא מושכת כתפיים
מרגישה הקלה
והיא לא צריכה להחליט;
|
עם כל בחירותיו הוא שלם
חוסר הבחירות, הן שמפריעות לו
כעת הוא יסיר גם אותן
|
ואולי הייתה זו סתם טעות
לחפש אהבה בזמנים אלו
אולי היינו צריכים להמתין
|
עומדת היא אל החלון
מבטה בוהה רחוק
בדממת החדר
|
עומדת היא אל החלון
ובעינה דמעה
אל האופק מבטה נושאת
|
עומדת היא אל החלון
ומביטה רחוק
אל אוזניה שוב מתגנבת
|
מה חטאנו כי לקחם מעמנו
האם בדד ישב ושקט
קול מזמורי מלאכים בקש
ועל כן לקח אותם, מלאכים, מעמנו
|
עכשיו כבר בוקר
כבי את השמש
המשחק נגמר
כשאת הולכת כבי את האור
|
זו הייתה שנה טובה
הוא נולד למשפחה לא גדולה
הוא קיבל את שמו מסבו
|
קם בבוקר ומביט בזריחה
מליון צבעים הוא רואה אחד
אפור רק אפור
מה יכול להיות לו מלבד
|
בעזבו; שוב בית
מתמשך; בהמתנה לרכבת
|
עד שדרכינו יצטלבו שנית.
זו לא פרידה,
גם לא הבטחה
|
והיא יושבת, לבדה
ביתה מקלט ובו עלטה
שאר העיר כבר ישנה
בתיהם מקלט, בהם דממה
|
מטי אומרת שהכל פרשנות מינית
הרוח בשיער, העקבים, התלתלים
|
מחלחלת עמוק לנשמה
במקומות נבחרים, המהדהדים
מזמנים אחרים
|
וודקה בקפה עוזרת לי לפתוח את הבוקר
וג'ייסון אומר שבלי קוניאק אין על מה לדבר
|
אלה סוף ימיי
צל חיוור אנדוד
בין מיטות זרות
לא אמצא מנוח
רק מקלט נוחות
|
ואנו מחפשים - בעצם מקווים
כי השמש עוד לא שקעה
|
שמש מתוקה של ערב
מעלה חיוך על שפתיי
כתמר ממתיקה את פי
|
אומרים שבצרפתית הכל נשמע מלא רגש
אומרים שאיטלקית היא שפה של אהבה
|
|
|
רק רציתי
להבהיר, שזה
שפלוני בדיסוננס
קוגניטיבי, לא
אומר בהכרח שהוא
סובל
מאקסהיביסיוניזם
פונדמנטלי, רק
למקרה שתהיתם
לעצמכם. זאת
שאלה שחוזרת על
עצמה יותר מדי
במקצוע שלי,
ומוטב שאני
אפרסם את התשובה
כדי למנוע שאלות
מתבקשות.
המרבב המאיים
עונה על שאלות
מאזינים ברדיו
ג'מעה, 603 איי
אם באיזור אחוזם
וכפרי הלווין. |
|
