|
 76693618
האגדה מספרת שנולד ב 1982, כותב מאז שלמד לכתוב...
הפסנתר לא פחות מהעט, חברו הטוב...
כותב שירים שבעצמו אינו מבין אותם...
ומחפש אנשים שפויים כדי לרפא אותם.
(תגובות על שיריו יתקבלו בברכה)
מה הייתם עושים אם היו אומרים לכם שעוד 24 שעות הייתם מתים?
שאלה טובה?
אורי גורנשטיין לא חשב ככה, כי לו באמת נותרו 24 שעות לחיות.
|
שרון בכתה היא לא ידעה מה לומר היא ביקשה שיבטיח שאם יהיה מצב
חירום וירצו להכניס אותו לשטחים אז שיברח, יחזור הביתה ויביא
עימו שושנה אדומה (סמל אהבתם)
|
כשהייתי קטן, קצת יותר מהיום הכרתי את הילדה הכי מיוחדת בעולם,
"תותי" קראו לה ובמקום קצוות שיער רגילים, היו גודלים לה תותים
|
יהודי רצח יהודי, כמה אכזרי
|
אלוהים פרס מולי שתי כפות ידיים ענקיות
ואמר לי "תבחר"
|
כמה טוב להיות איש פשוט ולא מודאג,
לא מפחד מאף אחד
|
מעל העננים גלקסיות של כוכבים
לכל אדם כוכב
והכוכב שלי זה את
|
כשבנאדם רואה את מה שאסור כמותר
|
דרך החור בדגל העולם נראה עצוב
|
והירח שהשתקף על פני המים,
כשישבנו על המזח ושילבנו ידיים
|
עד היום יש על החול
סימנים
של זוג אוהבים
|
בתוך הים של העיניים שלך,
דגלים שחורים
|
את לא תצליחי לבכות,
מהשיר שמעולם לא נכתב
|
השיר שנולד בשבילך,
הוא השיר האחרון למענך,
השיר שיקבר עמוק בתוך ליבי,
מאיפה שיצא מנשמתי
|
יושבים על החוף, מביטים לשקיעה
|
והידיים שנוגעות בך ומלטפות
הן אותן ידיים שחרטו עם דם על הלב
"אותך אני אוהב".
|
עכשיו מתחיל לעוף,
שט ברוח השקטה
|
הגורל רודף אחריכם?
נושף בעורפכם?
שורט את גבכם?
|
כמו שעון חול, שניכם התחלתם להתרוקן,
להתמוסס מבפנים, השתתקתם כמו גלים.
|
שוב את בוכה, את בולעת כדורים,
את רועדת מעצבים, את עירה לילות שלמים.
|
אף פעם לא פחדתי ממך, אבל עכשיו אתה נראה כאילו אתה רוצה להרוג
אותי...
|
אלוהים היקר!
בזמן שאני פוסע בנתיב החיים,
|
נגמרו לי החרוזים שנגמרים ב"יש"
אשמח לחרוזים "מתאימים" אני מדגיש
|
אל הארכיון האישי (23 יצירות מאורכבות)
|
|
את דורכת לי על
הרגל.
אחד עומד בקן
נמלים. |
|
