|
הַרְאִינִי אֶת הַנֶּחְבָּא בֵּין שִׁכְמוֹתַי
הַמְּצַמְּחוֹת כְּנָפַיִם
|
רוֹאֶה בָּךְ דְּגִיגִים
כִּבְמֵי בְּרֵכָה מוּפֶזֶת
אַתְּ אוֹר, וְאַתְּ צֵל וּמַיִם צְלוּלִים
|
אַתְּ פִּזְמוֹן חוֹזֵר
מְזַמְזֵם אוֹתָךְ בְּשֶׁקֶט
כְּלוּם כְּבָר לֹא קוֹשֵׁר
וְהַתְּמוּנוֹת נֶאֱלָמוֹת
|
אִשָּׁה עַל הַמַּשְׁבֵּר
וְשִׁיר בּוֹכֶה נוֹלָד
|
אִם אַהֲבָה אַתְּ מְחַפֶּשֶת
תְּקַלְּפִי עַצְמֵךְ עַכְשָׁו
מֵאֱלוֹהִים, הוֹ אֱלוֹהִים
וְאָז נֹאהַב
|
כך, בינתיים, מבטים אוחזים כטנגו אחרון
ומצטלבים ונפרדים, ומצטרפות לנו דקות מתוקות
כן נעים לנו הסתם, רחוק כל כך מהגיון
וכל השקט הלוחש של התחלות, יכול עוד לחכות
|
מִישֶׁהוּ אוֹמֵר אֶת הַמִּלִּים שֶׁלָּךְ
מַשֶּׁהוּ בָּרֶגַע הוּא מֻשְׁלָם
מִישֶׁהוּ כּוֹתֵב לָךְ אַהֲבָה
אַהֲבַת אָדָם
|
|
|
-שו? שו הז'ה?
מאז'ה תאקולו?
-הז'ה
אל-צ'וקולת
אל-קינדר בואנו,
וא-בואנו הז'ה
טאייב. פאהימתו?
-מאפהום!
(פירסומת
לשוקולד בערוץ
ירדן. ) |
|
