|
משוטטת לי ברחובות
במציאות המדומה
מחפשת שאריות של אהבה
|
את הפטמות את צובטת
ואני מתפוצצת
צועקת
אאוצ' זה כואב
|
זוכרת את אותם הימים
שבניתי לי ארמון בחול
|
אמרת
זמן,
רק זמן ירפא את הכאב.
|
וכשהפרח ייבול,
והעלים יישרו,
אדביק אותם מחדש.
|
והספר הזה,
חיי,
מחולק לפרקים פרקים.
|
האנשים ברחובות מתאיידים,
הדמעות מתנפצות לרסיסים.
|
ובחלומי אתה עדיין שם אבא
מחבק,
אוחז אותי בחוזקה
|
בשעות הדימדומים
השמים מאדימים
מוחקים כל שריד של שמחה
מיום שלא היה
|
למה לא חיכית לי
א ב א
למה ?
ואני רק רציתי למות...
|
ואז הגיעה העצבות,
ולעצבות יש דינמיקה משלה.
|
רוצה רק יום אחד אותך לנתק
רוצה הכול,
אבל בעצם,
לא רוצה שום דבר.
|
הצדודית על הקיר משתקפת.
והיד מלטפת,
מתענגת.
|
|
|
להיות שיכור זה
לא טוב.
לעשן זה לא
טוב.
לקחת סמים זה לא
טוב.
לעשות סקס בלי
קונדום זה לא
טוב.
לחלוק מזרקי
הרואין משומשים
ביחד זה לא
טוב.
שואה זה לא
טוב.
זין קטן זה לא
טוב.
ציצי קטן זה לא
טוב.
פלאפון זה לא
טוב.
פירסינג זה לא
טוב.
אהבה זה לא
טוב.
לאונן לבד זה לא
טוב, מישהו צריך
עזרה?
המרצה. |
|
