|
אנחנו מדברים עכשיו כל יום
|
ולא נותר בהם אלא שמץ
והדרך הייתה חרבה וארוכה
הם לא חיפשו אמונה
|
sitting there
eating chocolate like that
|
לא נסנו, איננו נסים.
ניסינו,
בעילגות האחים שלנו, לדבר.
גם שיפרנו ועוד נשפר.
|
מגפיים
בגלל זה אני בועטת בך לפעמים.
קלגסים
|
אישה אחת נכנסה למשתלה
ניגשה אליי ואמרה
|
מהאנורקסיה שלי
קשה מאד למות
היא לא קשורה לאוכל בכלל.
היא אפילו לא נחשבת מחלת נפש.
|
"מבולבלות?
להחליף רגליים!"
|
לא אכפת לי מכלום
אני עזוזית הפלך
|
שולטת היטב,
בקמה-סוטרה.
בוא אליי
ונעשה חיים,
|
בגלל המחלה ההיא?
בגלל הפולנייה ההיא?
|
ולא רק זה
עוד משהו
משהו אחר, שעדיין לא התברר.
|
אבל שהיית לוקח אותי לבריכות-דגים
ומלמד אותי לזהות ציפורי מים בסבך הקנים והפטל
זוכרת
|
גברת מבוגרת שחה לרעותה:
"בעלי,
נהיה אהבל.
|
וכל ההתנצלויות עפו מהחלון
שאין,
כי אנחנו יושבים במרתף.
|
גל,
המצח שלך הוא כמו אפרסק
|
אני יודעת,
אם להקדים את התשובה.
|
אל תתעסקו אתה עכשיו. היא במחזור.
ואיש לא יעמוד כנגדה
ואיש לא יעמוד מולה
|
אני עלה קסום
ברוח
אני עף
נידף
|
פעם פעם פעם
לאה קראה לי שיר של חזי לסקלי,
שהולך כך:
"את סוניה
אין לי כל ספק בכך"
|
נאחז בנכדו בכורו
בכל כוחו
|
אחוז בשד חזק, תינוק שלי.
הצמד לפטמה ואל תרפה,
גם כשאחיזתי נחלשת.
|
שאני עומדת בסלון.
ביד אחת מנדנדת עגלת תינוק,
ובשנייה מחזיקה חוברת שירה
|
התן במעונו
קילף רימונים
וקילל בשפות זרות.
ותריסר מכשפות
יצאו לגינה,
|
לא רוצה וכן רוצה.
עוד לא הבנתי הכול,
|
התן במעונו מיילל כבר שנים
ואני ידעתי רק להחריש
והמשכתי להתלונן ולא לצחצח שיניים
והוא ילל
|
ותודה,
תהיה רק קצה התמונה.
|
לא שומר
לא מתפשר
לא דוחף ולא עוצר
|
זה - - -
צריך להגיד פעמיים.
|
ובעזה, ההפגזות התחילו
לפני כמה שעות.
|
ואם ישאל המלאך,
אמרו לו שאינני בבית.
|
ביום שישי אחד,
השארנו את גל, אצל אביטל
|
לחזק את הברכיים שלא ייפקו
את השפתיים שלא יימקו
את האחוריים שלא ישקו
|
והעלים נשרו בזה אחר זה אחר זה
על המדרון התלול.
|
ונזכרתי גם, שאז,
על הדשא ליד עצי התות
פרחו הכוכביות
ואמרתי לשושי,
|
והנה
אתה
מתנתק עכשיו
בייסורים
|
הכנתי לך מרק עוף
באהבה.
תעשה לי תה, חמודי.
תעשה טובה.
|
לולילו לולילו,
כך המים שרים.
|
המלאך לא שאל אותי
ורציתי כל כך לענות לו
|
ולא לחדול,
לא לחדול לעולם.
|
זה פסטליקו של תרד עם ביצים חמינדוס בשבת בבוקר
|
ביום בו הודיעו ברדיו, שקורט היפה ירה בעצמו,
הייתי על הרצפה, כבכל יום
ולא רציתי לחיות, כבכל יום
|
ילד אחד אומר לאימא שלו:
"למה הוא עירום? זה לא יפה"
|
"אבוי מה רטוב
באמת זו מקלחת"
ויחדור היאוש אל תוך האמתחת
|
אבל הכי חשוב
הכי חשוב מהכול
|
כשניצן ישן
הראש שלו רך
בחיקי מונח
|
הייתי רוצה שידעו כולם
שאבא שלי גוסס עכשיו
מקרצינומה של תאים קטנים.
|
עכשיו כבר נותנים לנו לישון אצל ההורים בשישי בלילה
הפסטליקו מתחמם בתנור והביצים על האש
|
כל המלאכים האלה,
ימח שמם!
|
ובין לבין קצת ציור, קצת כתיבה
וטיפי טיפי מה?
טיפי טיפי מה?
|
הילדה שרון
הייתה נעה במשעולים
|
וכל הכדורים שבעולם
לא יוכלו, במקומי,
להסיר את הקהות הזאת מהשיניים.
|
כשבאתי הביתה וראיתי
שהפכו את האדמה בגינת הבניין
|
רואים לך את העצמה דרך החולצה,
את החולשה דרך העיניים
|
בקללת פרו ורבו
מלאו את הארץ
|
ועוד כל מיני דברים
עושים בי חורים
|
הייתי אולי בת עשרים וארבע או חמש.
בטלוויזיה הקרינו את "יחסים מסוכנים" עם ג'ון מלקוביץ'.
וידעתי,
שמעבר לפינה מחכה סצנת הפיתוי,
|
כשבחוץ צחקו הבנים,
כי ראו למאיה את התחתונים
|
כל אחת והצמה שלה
כל אחת והשקית שלה
|
מחלון האוטובוס
ראיתי,
שאצל הירקנים הגיע זמן השום הירוק
|
- היום אני רוצה לאכול לפני הגן.
- טוב חמודי. רוצה טוסט?
- כן.
- רגיל או משובח?
|
|
|
אם באווזים נפלה
שלהבת, מה יגידו
באיציק הגדול? |
|
