|
"כשהילד היה ילד
היתה זו עת של שאלות:
מדוע אני אני?
מדוע איני אתה?
מדוע אני כאן?
מדוע איני שם?
מתי התחיל הזמן
והיכן מסתיים החלל?
החיים תחת השמש,
כלום אינם רק חלום?
ומה שאני רואה ושומע ומריח
כלום אינו רק מקסם שווא,
של עולם שלפני העולם..." (וים ונדרס ופיטר הנדקה,
מלאכים בשמי ברלין, גרמניה, 1987)
יונתן ויעל בגרסה נאיבית (גואש)
|
אל הארכיון האישי (19 יצירות מאורכבות)
|
|
השיער הבלונדיני
המהמם, העיניים
המבוהלות,
המדהימות
בלחותן,
המסתכלות עליי
ביראה והריסים
שהצלו עליהן;
השמלה הלבנבנה
שלך שתאמה באופן
מושלם את
הנעליים,
השפתיים
החושניות, העור
התכול... זה מה
שעשה אותך כל כך
בלתי נשכחת
כשהכנסתי אותך
לסיר.
גרגמל נזכר
בדרדסית. |
|
