|
והיא אוותה לספר לו הכל. על הנצח שחי בסערה בתוכה.
|
ואילו את - האדמה הנבערת,
ממלאה פיך בחול, ועדיין אומרת:
|
הם באים אלי שוב. פיתויי-לילה.
פתיתי-שלג ניחתים מלמעלה.
|
|
|
תראו, אני נורא
שונא ללכת נגד
הזרם. אז אם אתם
אומרים שאין דבר
כזה אפרוח ורוד,
מי אני
שאתווכח.
אפרוח ורוד. |
|
