|
והיא אוותה לספר לו הכל. על הנצח שחי בסערה בתוכה.
|
ואילו את - האדמה הנבערת,
ממלאה פיך בחול, ועדיין אומרת:
|
הם באים אלי שוב. פיתויי-לילה.
פתיתי-שלג ניחתים מלמעלה.
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו.
-לא נכון.
-שקט, אל תתווכח
איתי.
אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם. |
|
