|

במטבח שבו רקחת עבורי
תרופות פלא שבחרת לכנות
ללא סיבה
ג'ק דניאלס, וואיט ראשין,
נלכדתי ברשתך הסבוכה.
|
על דרך עפר מפותלת
במרכבת סוסים ישנה
רתומה במוטות מתכת
ושרוכים לחיזוק השילדה
|
לעולם לא יהיה לו
ריח סבון תינוקות
כי אם ריח איזמל המנתח
|
איתך, אני יודעת,
הגלים מתנפצים על גופי,
והרוח המנשב ברוך-
רפרוף אצבעותיך על עורפי.
|
ובכל זאת שוב ושוב אני פוצעת
אל תוך בשרך הזב דם חמים...
|
הוא יבקש ארוחות
ותאפי לו הכל
ותרחצי את כליו
כשיסיים לאכול
|
...והעניק לי כל-כך הרבה דברים
שאינני כלל צריכה.
|
לכרוך את רגליי מסביבך
ולחזק אותך אל חזי כשאת תבכי.
ואת תבכי.
|
והוא חדר לתוכי
כמו חדירתה של חולייה
לביתו של מחבל
|
כי הייתי טובה על במת העולם
וזה בהחלט השיב לי כגמולי
ולעיתים כל-כך קרובות אני שואלת
אם הייתי טובה גם לעצמי.
|
כשהלילה יורד, אני נשכבת.
לא, הלילה לעולם לא מאחר.
|
אתה כל-כך אמיתי,
אולי אין בך מקום להכיל
את הפנטסיה שהגשימו על גופי.
|
מקום הפגיעה עשוי להרחיק אותך סופית
אם לא החדרת למרכז הלב די דוקרנים,
אך ממילא בתקופה האחרונה לא החטיאו.
כולכם כזה עם של מוצלחים.
|
שוב מבט חטוף
ולא ברור מה עתידו
ומתי בדיוק יידרש השוחד.
|
כשריקוד היום מסתיים
כשמסך החשיכה נסגר
אשא אותך בקידת הפרידה
טרם אניח ראשי על הכר.
|
בשרך לבשרי כמו פולחן דת אסור,
והחטא- ממלא את חיי.
תוך גופי נקרע בין סיפוק לייסור,
ודמעותיך נקוות בעיניי.
|
פתיתי השלג ניטו במעורפל
גופי היה להם לסם,
את הקווים של דמותי הם ציירו מהעומק,
אגלם את השלמות למענם.
|
החרב מול גופה החשוף
הזיעה על פני מלאך.
לא ממש אישה נחשקת
לא ממש כאב ששכך.
|
סוף סוף כוכבת
בעמוד האחרון של העיתון
ליד הלוגו של
המעונן חלקית
|
במערומיה פשטה מסדיני הסאטן
וניגשה לחלון כמעט בתשוקה
ניחוח הבושם בריקוד ריחות הפחד
ליטפו בזדון את גופה.
|
ואני לתומי חשבתי
שהיינו כמו לא היו מעולם
שרקמנו מנגינות אסורות
שהכנו גלים בים.
|
הלילה, עם דיו העט שהלוואי והייתה נגמרת
אני תוהה כך ביני לבין עצמי
אם זו אני שחיפשה את הדרמה
או הייתה זו הדרמה שמצאה אותי.
|
את הזיעה הנוטפת מחום איבריך
והחומקת בתשוקה אל בין רגליי,
את זעקת הכאב שנהייתה לשריטות תאווה,
לא אמחה לעולם משיריי.
|
את כל שכבות גופי
רק לרקום ולרקום
בריקמת מגע עורך.
מגע גופך השביר
העירום, כה עירום
כמו רוח בהלך מחשבה.
|
נאמר לרגע- אתה הדג,
ולרגע נוסף, אהיה אני הים,
ולשני הרגעים בו זמנית
אתה נע בתוכי, חורך ותם.
|
אני לא רוצה את מחר איתך
אני רוצה את אתמול
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
מי תמיד מספר
אחד?
דודו, דודו
זר!
ומי כוכב פרפר
נחמד?
דודו, דודו
זר!
מי יגרום לכם
שבץ?
דודו, דודו
זר!
ומי יכניס מכות
לבץ?
דודו, דודו
זר!
חרגול בטיזר
מתוך "שיר הלל
לפרפר נחמד,
הדודו והאגדה" |
|