|
יושבת בארץ חושבת על הודו, מסכמת אותה ומשתוקקת לחזור
|
נסיעה מתבלבלת בריח של פדאלים
השניות מסתירות טיסת זמן נחושה
מכנסים כבודם ליומם האחרון
מבשרים תפילת מוות בברכה
|
תלים קטינים של יופי מקשטים את גופי.
|
גרב אדומה מסתבכת בירוק כתפרחת עצים נושמים עד ראש שמיים.
צבעי העולם מקשטים גאוותך המופנמת.
|
דלהי הפכה לבומביי ובריצות עוד מהארץ, שבוע לפני הטיסה, נרדפתי
על ידי חמישה גברים מפחידים.
|
תלים קטנים של יופי מקשטים את גופי.
|
|
|
.
נקודה למחשבה.
ככה, מתנה ממני. |
|
