|
SharonSomething
נולדתי לא מזמן, בשנת 80.
ספר שכתבתי יצא לאור לא מזמן בהוצאת גוונים.
שמו - "יום אחד גם לברבי יפול החזה".
חפשו אותו בחנויות הספרים המובחרות...
ביום רביעי הקרוב, ה14/4/04 אופיע עם שירים מהספר
ב"סוהו" שבדיזינגוף סנטר (קומה שלישית), שעה 20:30.
יהיה גם ליווי מוסיקלי ויהיה מגניב.
מלבדי תופיע גם אמנית הפרפורמנס גאל נאורי.
בואו בהמוניכם!
בעצם צריך לומר תודה לעובדי פי גלילות על השביתה. אין דלק אין
אוטובוסים. אין אוטובוסים אין פיגועים. אין פיגועים אין מיתון.
אין מיתון אין פיטורים. אין פיטורים אין שביתה. אין שביתה -
אין בעיה.
הכל נראה כל כך פשוט.
ובכל זאת, אם מחר באמת לא יהיו אוטובוסים...
|
אין כמו סופגניות עגלגלות בשמן ריחני ונעים. אחרי עיסוי טוב,
כשהסופגניות כבר משוחררות ומשומנות כהלכה ההתחככות היא הרבה
יותר... הרבה יותר.
|
תמיד טוב לצאת עם משהו ביד. בייחוד כאשר יוצאים לבושים במכנס
ללא כיסים, ללא מעיל או ללא תיק, במצבים בהם אין מה לעשות עם
הידיים, שלא יהיו חס וחלילה תלויות מן הכתפיים בחוסר מעש. או
אז נהיה חייבים ללכת עם הידיים משולבות, דבר שנראה מגוחך לא
פחות.
|
לפני חצי שעה רצחתי את אח שלי. דחפתי אותו מהחלון. גובה שש
קומות. אני לא יודעת אפילו למה. אז עכשיו הוא מרוח למטה ואיזה
כלב מרחרח אותו.
|
מי שעומד מלפני ומאחורי ומצדדי ומעלי ומתחתי ובתוכי וזכרוני
ובלבי, בקיבתי, וצרותי ובמגרה, ובדמיון, ובדפנות של הכאב,
ובשארית חלום, ובאויר, בשמחתי, בחריקות שבראשי, ובצבעים
|
ויש לי לרוב ריח רע מהפה.
ובלילה אני לא יכולה בלי לנחור.
וצצות פטריות אחרי כל מחזור
ואתה אומר שאתה אוהב אותי
|
אלי מקביל בודדה בשלג
מזל שלנו אין קריסמס, אה מיצי?
מה היינו עושות אז?
כמה שלא היינו מלקקות את עצמו
הבדידות לא הייתה יורדת.
מזל שאין שלג
הלשון הייתה קופאת.
|
לא מצליחה לקלף את המבוכה
מעלי
מעליך
וכמו שפתיים יבשות
גם כשמעבירים עליהן לק
הן מיד מתייבשות שוב.
|
ריח שורף של גומי באוויר הדחוס, הדביק
|
הפלסטיני
שפך נפט
על דגל ארצות הברית
מתוך בקבוק קוקה קולה
אדום
|
הגיע הזמן לומר ת'אמת - מרים לא הייתה בתולה.
זה היה רק כינוייה
בפונדק "הנגרייה".
|
הבפנים שלך
נשמע כמו גלי הרחם שאיני זוכרת.
אני רוצה לטבוע בך.
|
בבטחה צועדת מיצי מלכת החיות
על מעקה גג בית בן שמונה קומות
השמש יוקדת והרוח בה מכה
אך לה לא איכפת כי היא המלכה
|
העטיפה מהזיון שלפני שעזבת עדיין מונחת על המדף
מעל המיטה.
כמו טריטוריה שסימנת
|
אני מעדיפה לשבת באוטו
כשהמנוע דולק
זה מנחם אותי
|
ואולי זה מה שהייתי צריכה-
רוק אחר ניגר על צווארי
|
שמלה לבשתי, קצרה מאד
ורגלים גילחתי, ועשיתי גבות
דומם ישבתי
דומם פינטזתי
עלי ועל מיכאל
|
נשפך לי הזמן
שחסכתי שנים
על כל החלומות
וכל התכנונים
|
וגם הפרסומאי המעוצב והשטוח
שמחזיק במקרר פחיות אדומות,
שמחזיק בפנקס רק כאלו עם פן,
ובארון הבגדים מחזיק רק שמות
|
זה מרגיע אותי לגזור ציפורניים
ועוד יותר - את ציפורני הרגליים.
|
שוכבת על הדשא הירוק ורחב הידיים
בפארק הירקון
לא יכול להיות יותר מושלם.
לצדי זורם לו לאיטו
כביש אילון.
|
היא מקופלת.
הוא מלטף.
היא ישנה.
או שלא.
באמת שזה לא משנה.
|
מיצי,
כמו שאני מלטפת אותך
כמו שאת מתכרבלת בחיקי
כמו ששתינו ביחד לבד כל הלילה
הייתי רוצה שמישהו ילטף אותי
|
הרוח מכה בפני,
הרוח הארורה.
מזכירה לי בלי הפסק
את בדידותי הנוראה.
|
אני אוספת רגעים חמים שלך.
|
רשע אחד מסדום
וסדום שלי היא גן עדן
|
"חשבתי לי מה לקנות לה מתנה. חשבתי לי לקנות לה ויברטור. אני
חושבת שזו בדיוק המתנה הנכונה לבחורה בת 21, שאין ולא היה לה
חבר רציני, שרוצה להיות עצמאית, שרוצה לדעת סוף סוף מה היא
ההנאה השמימית הזו שכולם מדברים עליה.
חשבתי לי לקנות גם אחד לעצמי".
|
אני מסתכלת סביבי על כל החיילים במדים, היום אחי הקטן כבר
ביניהם, ושואלת את עצמי מי מהם לא יהיה כאן בטקס הבא. לך תדע.
זה כמו הגרלה של הלוטו. זה באמת יכול להיות כל אחד. מכירת
כרטיסי ההימור תינעל בערב יום הזיכרון הבא. ועד אז, שלום.
|
אני שחקנית
הכישרון שלי טבעי
הוא בא לי מלידה
|
הוא נכנס לחדר עם שקית נילון שחורה וגדולה ביד.
הוא נראה כמו כל חרדי רגיל והלך ודיבר כמו שחרדים רגילים, כמו
בטלויזיה.
הוא היה שמן כזה, קצת מקריח, עם זקן ארוך ושחור וכיפה שחורה
ומעיל שחור ומכנס שחור ונעלי ריבוק שחורות.
|
בפורים 91 הייתה לי המסכה הכי שווה במזרח התיכון. קישטתי אותה
במדבקות צבעוניות ונצנצים, בצבע שיתאים לי לתחפושת. כשנשמעה
האזעקה וכל הילדים חבשו את המסכות ונראו פתאום אותו דבר, אני
הייתי הכי בולטת.
|
המנוע של קו 25 הארוך ממוקם בחלקו האחורי, מצד ימין.
|
כל כך הרבה שנים אנו מעבירים בציפיה ליום שבו נתעורר ברבורים
יפי תואר ויפי נפש. עד שאנחנו מבינים שעבדו עלינו, ושזה כבר לא
יקרה, אנחנו מוצאים את עצמנו בני שלושים על המיטה בבית הורינו.
בבית הורינו הברווזים.
|
בוהה בו קצת.
מדליקה סיגריה.
מתקשרת למספר שמצוין בהוראות.
|
לילך: אבל לא דפקתי בכלל.
אורי: אז מה.
לילך: איך ידעת שאני כאן?
אורי: הרגשתי.
|
ליאור: אפשר להציע לך מעשבי הבית?
קרן: (מתלבטת לרגע) לא תודה.
ליאור: לא סומך על הלא שלך. אני אכין בכל מקרה. (מתחיל לגלגל
ג'וינט). תמיד את קשה בהתחלה - אומרת לא, אבל כך מתרככת.
קרן: ליאור, אנחנו לא נשכב היום.
ליאור: תמיד את קשה בהתחלה, אבל אחר כך...
|
אל הארכיון האישי (43 יצירות מאורכבות)
|
|
ליד המילה
פלסטיקה תמיד יש
ציור של זין..
זה לא גורם לכם
לחשוב?
אחת מוכיחה פעם
נוספת שיש לה
ראש כחול |
|
