|
וכשהכל נגמר, נשאר לו העצב המר.
והשקט... כזה שקט...
|
זעקה או הפכחות?
ובין מוביל לאוויל,
מי יהיה זה שיבדיל?
|
בוקר בהיר,
הכל רגיל.
אביב בפתח,
פריחה ושיר.
|
|
|
"למה החלטתי
לעבוד בזה? כי
אני אוהבת
ילדים..."
- מתוך "קוים
לדמותה של
הפדגוגית
הממורמרת",
עם-אובד, 1996. |
|
