|
הפסקתי לנשום לרגע את האוויר המלוכלך
רק את שפתייך טעמתי
ואת קולך שמעתי
|
האמת אולי בעצם שקר
ואולי המים ישברו בסוף את הסכר
האדם אולי עשוי מחול
ואולי האלוהים לא כל כך גדול
|
בדרך אל האושר
פגשתי בך ונעצרתי
השמש יותר לא שקעה באופק
כי להפסיק במסע החלטתי
|
טיפה אחת יורדת
צועקת בלחישה
טפטוף ראשון של חורף
מאז המלחמה
אחריה שוטף הגשם
את שדה הלחימה
לוקח אהובים
שלא זכו למחילה
|
השפיות זורמת בנהר השיגעון
אני עוד מעט טובע
הסכר יתמוטט לתוך הזיכרון
המים יכנסו לראותי ברגע
|
עוד יום אחד של סבל
תרד כל הגאות
בדיוק כמו הבל
תהרג גם התמימות
|
|
|
-טוב תירגעי,
אני אגמור
בחוץ!
קומיצה מנסה
לסיים ביג-מק
חצי שעה אחרי
סגירת הסניף. |
|
